רג'ואן נ' ש.י.א אחים כהן בע"מ

פסק דין

ביום 5.4.09 הכניס התובע את רכבו מדגם הונדה לג'נד לשטיפה אצל הנתבעת.

מי בפועל שטף את הרכב היה מר סולימן.

התובע השאיר את הרכב, וכן מפתחות של הרכב ועזב את המקום.

לאחר השטיפה ביקש מר סולימן להוציא את הרכב ממקום השטיפה ופגע עם המראה השמאלית בעמוד החניון וכתוצאה מכך נגרם שבר למראה.

התובע אשר הגיע למקום שמע ממר סולימן כי הנתבעת תשא בהוצאות הנזק.

יצוין כי באותה עת לא ידעו התובע ומר סולימן ולאחר מכן גם המנהל שהיה במקום, מר מנחם כץ, מה העלות של אותה מראה.

מנהל הנתבעת לא נכח במקום והיה מחוץ לגבולות המדינה.

התובע פנה למוסך מורשה של חברת הונדה ובמוסך החליפו את המראה וחייבו את התובע בסך של 6,825 ₪.

לטענת התובע, לפני ביצוע ההחלטה הוא התקשר אל הנתבעת ושוחח עם מר סולימן שאמר לו לבצע את התיקון.

מר סולימן טוען שהוא אינו יכול להתחייב לביצוע התיקון בסכום כגון דא.

ביקשתי שהמראה המקורית תוצג לפני בית המשפט, ואכן התובע הציג את המראה.

המראה פגועה הן בזכוכית הנמצאת בתוך גוף המראה והן בגב גוף המראה.

מנהל הנתבעת שאל את מר סולימן האם זו היתה הפגיעה ומר סולימן בחן את המראה ולא הכחיש כי זו היתה הפגיעה, אך טען שלא ראה את הפגיעה במועד הפגיעה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני נותן אמון בגרסתו של התובע.

מאחר שמדובר במראה שיש צורך חיוני בהיותה תקינה, סבורני כי התובע עשה כשורה כשפנה למוסך מיד על מנת לתקן את הנזק.

מן הפגיעה עולה כי קם צורך בהחלפת גוף המראה.

לפיכך הקבלה שצורפה משקפת את הנזק שנגרם.

איני מקבל את הטענה לפיה היה אשם תורם בקרות התאונה לנוכח המצב בו החנה את רכבו.

למר סולימן היה שיקול דעת לעניין הוצאת הרכב ממקום השטיפה, ובמידה ולטעמו לא ניתן היה להוציאו מבלי לפגוע במראה, אזי שומה היה עליו להשאירו במקומו ולהזעיק את התובע על מנת שיוציא את הרכב ממקום השטיפה.