רביצקי נ' קרול ואח'

פסק דין

מבוא

בקשה שהוגשה ביום 17.5.12, בדרך של המרצת פתיחה, להצהיר כי המבקש (להלן: "רביצקי") זכאי להירשם כנושה נוסף ביחד עם משיב 1 (להלן: "קרול"), בחלק מזכויותיו של קרול במשכון הרשום לזכותו במאגר המשכונות שמספרו 2008111133, ובהתחייבות לרישום משכנתא לטובת קרול בחברה המשכנת שלמה כהן חברה בע"מ, על דירתו של משיב 4 (להלן: "בן דוד") ושל אשתו, הידועה כגוש 30609 חלקה 14, עד לסך של 330,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום החתימה על ההסכם בין הצדדים. עוד התבקש בית המשפט בבקשה להורות למשיב הפורמאלי (רשם המשכונות) לרשום את רביצקי במאגר המשכונות כנושה בחלק מהמשכון אף ללא חתימת המשיבים על הטופס המקובל.

ההליכים

ההליכים שננקטו בתיק זה רלוונטיים בעיקר לעניין המהימנות וההוצאות ועל כן אסקור אותם בקצרה.

בד בבד עם הגשת המרצת הפתיחה הגיש רביצקי בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על ביצוע כל דיספוזיציה בזכויות של קרול במשכון. ביום 21.5.12 ניתן על ידי כב' השופטת ש' רנר צו ארעי האוסר על קרול לעשות כל דיספוזיציה במשכון עד מתן החלטה אחרת. ביום 29.5.12 ניתן על ידי כב' השופטת רנר תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים שלפיה הצו הארעי שניתן יעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין בתביעה או עד מתן החלטה אחרת. עוד הוסכם בין הצדדים כי קרול יהיה רשאי להעלות את טענותיו באשר לחוסר סמכות מקומית במסגרת התיק העיקרי, ותשמרנה גם זכויותיו של רביצקי להעלות טענותיו בהקשר זה. ביום 16.10.12 העלה קרול את טענותיו באשר לסמכות המקומית וביקש להעביר את התובענה לבית המשפט המוסמך בתל-אביב. ביום 31.10.12 השיב רביצקי לטענות אלו, וביום 7.11.12 ניתנה החלטתי שבגדרה נדחתה הבקשה.

הבקשה הוגשה תחילה נגד קרול והמשיבים הפורמאליים, ואולם ביום שנקבע לדיון בבקשה, 5.12.12, התייצב בן דוד לדיון וביקש להביע את עמדתו. לטענתו נודע לו על המרצת הפתיחה רק ביום שקדם לדיון. בן דוד ביקש שתינתן לו ארכה בת 30 ימים כדי ללמוד את הנושא, ולבקשתו צורף כמשיב נוסף. לצורך היערכותו של בן דוד למתן תגובה נדחה המשך הדיון וניתנה לו ארכה בת 30 ימים. תגובתו של בן דוד הוגשה באיחור, ביום 14.2.13, לאחר שניתנה החלטה שבית המשפט רואה אותו כמוותר על הגשת התגובה ולאחר שבבקשתו לעיון חוזר בהחלטה ניתנה לו ארכה נוספת. התגובה שהוגשה הייתה תגובה לאקונית ומצומצמת, שאת תוכנה אפרט להלן. עוד אציין שהבקשה נשמעה ביום 13.6.13, וסיכומיו של רביצקי הוגשו ביום 8.9.13. סיכומי המשיבים לא הוגשו במועד שנקבע, וביום 27.11.13 הגיש בא כוחו של קרול בקשה דחופה למתן ארכה להגשת הסיכומים, שבגדרה טען שבשבוע האחרון הגיעו לידיו ראיות חדשות שלא היו ידועות למשיב ולבא כוחו קודם לכן, ואשר יש בהן כדי לשנות "את התיק לגמרי". פורט שמדובר בהקלטות המצריכות בירור קצר, ועל כן התבקשה ארכה בת 10 ימים. לאחר שהסתיימה ארכה בת 10 ימים, התבקשה על ידי בא כוחו של קרול ארכה נוספת, שניתנה לו, וביום 6.1.14 התבקשה ארכה נוספת, עד יום 9.1.14, אשר ניתנה כמבוקש. סיכומיו של קרול הוגשו ביום 10.1.14. במסגרת הסיכומים נטענו טענות עובדתיות שמעולם לא הוכחו. בא כוחו של קרול התייחס בסיכומיו להסכם מיום 22.2.09 שהציג בפני בן דוד, וטען לגביו טענות שונות שאותן אפרט להלן. לסיכומים לא צורפו ראיות, וטוב שכך, אף שצוין בהם שמצורפים שני הסכמים.

בכל אותה תקופה של מתן אורכות, לא הוגשו סיכומיו של בן דוד, ולראשונה הוגשה בקשת ארכה מטעמו ביום 7.1.14, שבגדרה טען, בין היתר, שהוא היה טרוד בהליכים משפטיים אחרים. בשורה האחרונה של הבקשה, אשר הוגשה בכתב יד, הוסיף בן דוד משפט עמום שהוא מבקש "להוכיח על ידי מסמכים ותצהירים והקלטות ותמלילים את פרצופו של המבקש". באותה שעה לא ראיתי בבקשה כבקשה למתן היתר להגשת ראיות נוספות, שכן קיימים להגשת בקשה כה חריגה, בין היתר עליה להיתמך בתצהיר, דבר שלא נעשה בענייננו, ועל כן ניתנה לבן דוד ניתנה ארכה בת 7 ימים להגשת סיכומיו. בימים 14.1.14 ו- 15.1.14 הוגשו שתי התנגדויות מטעם רביצקי (שהוגשו על ידו באופן אישי) להבאת ראיות נוספות. בראשונה (אשר נסרקה שנייה), נטען שהמבקשים עושים כל שביכולתם למנוע ולעכב את מתן פסק הדין בהגישם בקשות שונות למתן אורכות או להגשת ראיות נוספות. הודגש שקרול קיבל 5 אורכות להגשת סיכומיו, אף נטען שמשתמה האפשרות למתן אורכות נוספות משתמש קרול בבן דוד לקבלת אורכות נוספות. רביצקי הפנה לבקשה ה"נחבאת" להבאת ראיות נוספות וטען שאין לאפשר זאת. בבקשה השנייה נטענו טענות משפטיות, כגון שעל צד להליך להביא ראיותיו בחבילה אחת ועל המבקש להביא ראיות חדשות מוטל הנטל להוכיח מדוע יש לסטות מהכלל האמור. הודגש שכפי שנפסק, על בית המשפט לשקול את טיב הראייה המתבקשת, השלב שבו מצוי במשפט, האם יכול היה בעל הדין להביא את הראייה מוקדם יותר, ומה הטעם שבעטיו לא הובאו הראיות במועדן. נטען שמשמעות התרת הבאת ראיות נוספות הינה פתיחה מחדש של המשפט, ובענייננו לא מתקיים אף אחד מהתנאים הנדרשים להבאת ראיות נוספות בשלב זה של המשפט.

ביום 20.1.14 הוגשו סיכומיו של בן דוד. בעוד שההתנגדות שהגיש בן דוד הייתה מצומצמת בהיקפה ובתחומים שבהם עסקה, סיכומיו של בן דוד שהוגשו ביום 15.1.14 היו רחבי היקף וצורפו להם נספחים ומסמכים בהיקף של מאות עמודים. ביום 23.1.14 הוגשה התנגדותו של רביצקי לצירוף ראיות לסיכומים. ביום 4.2.14 הוגשה בקשה נוספת מטעם רביצקי, ובה התנגדות להרחבת חזית ובקשה למחיקת עובדות שלא בא זכרן במהלך הראיות. בהחלטתי מיום 23.2.14 דחיתי בקצרה את הבאת הראיות הנוספות ואולם מצאתי שיש להתייחס בקצרה לכך גם בפסק הדין.

בן דוד לא הגיש במועד הגשת הסיכומים בקשה להגשת ראיות נוספות, אף לא הוגש תצהיר התומך בראיות החדשות שבן דוד צירף לתיק. בין יתר הראיות שצורפו לסיכומים נמצא העתק הסכם שנערך לכאורה בין קרול לבן דוד ביום 22.2.09, אשר לטענתו של בן דוד נשתכח ממנו, ורק באקראי נמצא. בהסכם נקבעו כביכול קביעות רלוונטיות בשאלות שהן סלע המחלוקת בענייננו, (הן לעניין הסכמה בדבר האיסור על המחאת הזכות, והן בדבר סכומי החוב). מעבר לכך שלא ניתן כל הסבר לכך שהסכם כאמור לא הוגש במועד, היינו הצירוף להתנגדותו של בן דוד, או לכל המאוחר ביום שמיעת ההוכחות, ההסכם עומד בסתירה לראיות שהובאו בפני. בעוד שבמהלך שמיעת הראיות טענו הן קרול והן בן דוד שההסכם כאמור היה הסכם בעל פה, בסיכומים נטען שהיה זה הסכם בכתב. העתק ההסכם שצורף לסיכומים הוא חלקי ומקוטע וקשה שלא לתהות באשר לאמינותו, ולכך שלפתע נמצא הסכם שנשכח הן על ידי בן דוד והן על ידי קרול, חודשים לאחר שמיעת הראיות, בשעה שקיומו של ההסכם הוא כה מרכזי ומהותי לבירור המחלוקות בתיק זה.

לסיכומים צורפו תמלילי שיחות שנערכו כביכול בין רביצקי לבין בן דוד, חלקן שיחות שנערכו לפני שמיעת הראיות בתיק שבפני, מרביתן קשורות להליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים. לסיכומים צורף פרוטוקול דיון שהתקיים בפני כב' השופט ג' ארנברג ביום 30.12.13 במסגרת ערר שהגיש קרול על החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה בהליך למימוש משכנתא שהוטלה על דירתו של בן דוד, אותה הדירה שהיא נושא ההליכים שבפני, ואולם לא צורפה החלטתו של כב' השופט ארנברג אשר דחה את הערר ביום למחרת. מעבר לכך שלא ניתן כל הסבר מדוע לא הוגשו הראיות האמורות לכל המאוחר במועד שמיעת ההוכחות, אין להוציא מכלל אפשרות שעיתוי הגשתן, ללא תמיכתן בתצהיר, מלמדים על "בישול" של האמור בהן, כפי שנטען על ידי רביצקי, בין היתר במטרה לעכב את בירור ההליך שבפני.

לבן דוד היו טענות נגד רביצקי גם במהלך הדיון שהתקיים בפני. כך למשל טען מיד לאחר שהוזהר כדין "לפני החקירה אבקש לומר כי בעת ההפסקה פנה אלי רביצקי ואמר לי שאם לא אשתף פעולה אחרת יכנס בי בכוח, ועל כן כדאי לי לשתף עמו פעולה" (עמ' 15, שורות 26-27). בנסיבות האמורות לא ברור מדוע לא הזכיר בן דוד את תמליל השיחות שנערכו לטענתו בינו לבין רביצקי כבר באותו מועד, או מיד סמוך לאחר הדיון. בן דוד אמנם לא היה מיוצג, ואולם במהלך חקירתו הנגדית הוא השיב שהוא התייעץ עם עורך דין אחיקם גריידי לקראת הגשת התנגדותו, אף שהוא עצמו ניסח את ההתנגדות, ועל כן לא ברור מדוע לא צירף לתצהירו את כלל הראיות הרלוונטיות.

כפי שציינתי, מעבר לכך שלא הוגשה בקשה להגשת ראיות נוספות ולא צורף תצהיר המפרט את הראיות ומדוע לא הוגשו במועדן, כמו גם החשש הממשי לאמינותן של הראיות האמורות, הראיות שצורפו לסיכומים היו בהיקף עצום של מאות עמודים, ואין ספק שקבלתן הייתה מחייבת שמיעת המשפט מחדש. לא הובאה כל הנמקה מדוע לא ניתן היה להגיש את הראיות בשקידה נאותה במועד, ההסכם הנטען הינו כאמור משנת 2009 וחלק מההקלטות הן משיחות שהתנהלו לפני שמיעת הראיות. לא הובא גם כל הסבר לכך שהבקשה הוגשה רק בחלוף חצי שנה מסיום שמיעת הראיות. בשל כך לא מצאתי להתיר צירוף של ראיות נוספות לסיכומים.

ההסכם

מקורה של המחלוקת בין הצדדים היא בהסכם להמחאה חלקית של משכנתא, שנחתם ביום 21.2.12 בין רביצקי לבין קרול (להלן: "הסכם ההמחאה"), שזו לשונו-

"הוסכם בירושלים בין ישראל רביצקי לאברהם מרדכי קרול ביום 21/2/12

מאחר ולזכות קרול רשום מישכון מיום 25/6/08 ברשם המשכונות שמספרו 2008111133 וכן התחייבות לרישום משכנתא בחברה המשכנת שלמה כהן חברה בע"מ ע"ס 1,5 מיליון ₪ על נכס בגוש 30609 חלקה 14 השייך לשלום ורויטל בן דוד החייבים סכום זה לקרול.

3 תיקי הוצל"פ כנגד קרול שמספריהם 03-27304-11-3, 03-26962-11-0, 03-26810-11-0 מיידית יסגרו כנגד קרול.

רביצקי מתחייב לדאוג לכך שהליכי ההוצל"פ נגד קרול אישית יסגרו. קרול חוזר בו מהתנגדויותיו ו/או מטענות פרעתי שלו בתיקים הנ"ל, ומבטל את התצהיר בהם.

קרול ממחה בזה לרביצקי חלק מזכויותיו האמורות בסעיף 1 לעיל עד לסך ____₪ [הסכום רשום בכתב יד והצדדים חלוקים ביניהם אם מדובר ב-230,000 ₪, כטענתו של קרול, או ב-330,000 ₪, כטענתו של רביצקי - י.י ] ויחתום על הטפסים הנדרשים לרישום והבטחת ההמחאה. רביצקי זכאי לפנות לעוה"ד שטיפל ברישום הזכויות האמורות על מנת שיטפל עבורו ויסייע לו בכל ענין הקשור להסכם זה, וקרול מבקש מעורך הדין לסייע לרביצקי כאמור ולהראות [כך במקור] לו ולמסור לו כל מסמך הנדרש לענין זה.