רביע נ' מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

המבקש עותר לפטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב בהליך הערעור.

מדובר בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט ד. מאזן) לפיו הורה בית המשפט על פינוי וסילוק ידו של המבקש ממקרקעין מושא המחלוקת, והשית עליו חיוב כספי בגין דמי שימוש ראויים.

הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש בו נטען לקושי כלכלי.

המבקש טוען כי הוא מתפרנס מקצבת הבטחת הכנסה בסך 3,469 ₪, עמה הוא מקיים את משפחתו העניפה, המונה 15 נפשות.

המשיב מתנגד לבקשה, ובין היתר מציין כי פסק הדין ניתן ברובו על פי בסיס הסכמה של המבקש לפינויו מן המקרקעין, ועל בית המשפט הוטל לקבוע את מועד הפינוי וגובה התשלום בגין דמי שימוש ראויים.

כמו כן מציין המשיב כי המבקש הרבה לפנות לערכאות, ולא פעם נקבע כי מדובר בהתנהלות לא ראויה.

הפן הנורמטיבי:

בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק-על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק-על 2001(1) 1322).

על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד - העדר יכולת כלכלית, והשני - כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק-על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק, תק-על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, תק-על 99(3) 115).

בנוסף, על המבקש פטור מעירבון להראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני (טרם פורסם, 23.3.1995, בש"א 220/88 שרייר נ' נקש (לא פורסם, 11.10.1988)).

בענייננו:

המבקש אינו טורח בבקשתו לעגן את טענותיו למצוקה כלכלית במסמכים, לרבות דפי חשבון בנק בששת החודשים האחרונים ופירוט נכסיו. כמו כן, כעולה מתגובת המשיב, המבקש לא מדייק בנתונים הנמסרים על ידו, עת מצהיר על משפחה מורחבת המונה 15 נפשות אך לא טורח לדווח כי מדובר בבוגרים אשר יכולים לקיים את עצמם.

המבקש בבקשתו אינו מפרט למי פנה על מנת שיסייע בידו להפקיד את הערבון, והדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה כי על פי הבקשה מלמד המבקש על עצמו כי עבור מטרות שחשובות לו, יכול לגייס כספים כדוגמת שכר טירחת בא-כוחו.

כמו כן, אציין כי המשיב מעלה בבקשה השגה בענין קשייו של המבקש להפקיד ערבון, עת נכון היה בשלב מסוים של ההליך לקנות את חלקו של המשיב במקרקעין מושא המחלוקת, ואם כן, מניין מצוקתו הכלכלית?

בנסיבות אלה, משלא עמד המבקש בתנאי אחד מתוך שני תנאים מצטברים למתן פטור, דין הבקשה להדחות; ולמעלה מן הנדרש אציין כי סיכויי הערעור, כנטען ע"י המשיב, אינם גבוהים, נוכח ההסכמה שניתנה בבית משפט קמא ,ובשים לב לטענות חדשות הנטענות בהליך הערעור ,לראשונה.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

המבקש יפקיד את העירבון תוך 30 יום מהיום, כולל ימי פגרה, שאם לא כן יידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא כל הודעה נוספת.

החלטה זו ניתנת על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי.