רבינוביץ נ' סופיוב

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט מנחם קליין מיום 7/7/09 אשר בין היתר דחה את בקשת המבקש לדחות על הסף את התובענה שהוגשה נגדו בעילה של מעשה בית דין.

התביעה מתבססת על מסמך שערך המשיב עם המבקש לסגירת תיק הוצאה לפועל בו ביצע בנו של המבקש הליכים כנגד אחיו של המשיב.

בין הצדדים סוכם, כי לסגירת תיק ההוצל"פ יקבל בנו של המבקש סכום של 2,500 דולר. עוד סוכם כי אם תיק ההוצאה לפועל לא ייסגר, יפצה המבקש את המשיב בפיצוי מוסכם של 5,000 דולר ויחזיר את הסכום ששולם לו לסגירת תיק ההוצל"פ.

מאחר ולטענת המשיב לא עמד המבקש בהתחייבויותיו על פי ההסכם ולא סגר את תיק ההוצאה לפועל, תבע המשיב בתביעה שהתבררה בפני בימ"ש קמא את המבקש בסכום הפיצוי המוסכם ובהחזרת סכום ההוצאה לפועל.

לטענת המבקש בפני בית משפט קמא, העניין נדון כבר בפני ראש ההוצל"פ, כב' הרשמת (דאז) לימור בן שמן, במסגרת טענת "פרעתי" שנטענה על ידי אחיו של המשיב. הרשמת קבעה כי היא מקבלת את גרסתו של המבקש ודחתה את הטענה כי החוב נפרע.

בית משפט קמא, בפניו נטענה הטענה שבקביעתה של הרשמת כי החוב נפרע קם מעשה בית דין, דחה את הטענה משום שלהשקפתו, אין קביעותיה של הרשמת בתיק בו בעלי הדין שבפניו לא היו בעלי דין ועל כן אין קביעותיה יכולות להקים מעשה בית דין.

אין ספק כי מעשה בית דין יכול לקום אף בין שני צדדים שלא היו צד למשפט בו נקבעו קביעות עובדתיות מסוימות. אלא שעל הצדדים להיות חליפיהם ומורשיהם של בעלי הדין. אולם השאלה אם בעלי הדין במקרה דנן הם חליפיהם ועושי דברם של הצדדים בהליך שנדון בפני הרשמת. לעניין זה יש צורך בבירור עובדתי ועל כן אין מקום לדחות על הסף את התביעה. בשולי הדברים יש לומר כי אם אמנם יתברר כי בעלי הדין הינם חליפיהם של אלה שהיו צדדים לדיון בפני כב' הרשמת, הרי שיש לקבל את טענת המבקש בדבר מעשה בית דין בשל השתק פלוגתא.

אשר על כן, אני דוחה את הבר"ע.

הוצאות הבר"ע ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל – לפי תוצאות ההתדיינות בתיק העיקרי.

הפיקדון שהופקד בתיק, יוחזר למפקידו.

ניתן והודע היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.

שרה ברוש, שופטת

הוקלד על ידי: עידית סלמונוביץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: