ראטיאס נ' רוקח

פסק דין

1.התובע הגיש נגד הנתבע תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בגין הפרת הסכם לפרסום באמצעות דפי מגנט המופצים ברשויות שונות. סכום התביעה 20,000 ₪ ועניינה הזמנה בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.

2. ההזמנה המקורית היתה לפרסום באור יהודה, יהוד ושוהם.

אין מחלוקת כי בעבודות הפרסום בקשר להזמנה זו חלו תקלות – ביהוד כלל לא הופיע הפרסום בדף המגנט שהופץ על ידי הנתבע ואילו בשוהם לא היתה בלעדיות בפרסום.

על כן ובהסכמה ולפיצוי התובע בגין תקלות אלה אף אין מחלוקת כי התחייב הנתבע לפרסום נוסף – בערים רחובות, קרית אונו וכן בכפר חב"ד, אזור ובית דגן.

3. התובע טוען כי אף הפרסום השני לא נעשה כראוי – באשר בכפר חב"ד כלל לא הופץ ואילו ברחובות לא היתה בלעדיות ואף לא פורסם כי התובע הינו גם טכנאי מקררים (ולא רק למכונות כביסה, מייבשי כביסה וכיוצא באלה).

על כן תובע התובע פיצוי בהתחשב בהוצאות פרסום רבות אשר היה עליו לעשות כתוצאה מחסר זה ולראייה הציג חשבוניות המוכיחות הוצאות בעלות של כ- 12,000 ₪ הכוללות מגנטים לפרסום עצמי, כרטיסי ביקור ועלויות הפצה שונות.

4. הנתבע התגונן מפני כל אלה בטענה כי התובע מנסה להתעשר שלא כדין, כי מדובר בתקלות מעטות וכי התובע קיבל פיצוי הוגן ומעבר לכך. לטענתו, על פי ההגנה התובע קיבל תמורה מלאה לכספו. בעת הטיעון בעל פה נוספו הגנות נוספות לגבי חוב נגדי של התובע, לגבי מעשים של תקיפה ועוד, אך כבר אציין כי להגנות מאוחרות אלה לא ייחסתי כל חשיבות.

5. במהלך הדיון נשמעו טענות שונות והוגשו מסמכים שונים ואתייחס רק לחשובים שבהם. הנתבע הוכיח כי פרסם במסגרת "התיקון" אף בכפר חב"ד. על כן בסופו של יום ההפרה היחידה המוכחת היא הפרת ההסכם המתקן כאשר מדובר בכך שבפרסום ברחובות, שכאמור היה ללא תמורה נוספת נוכח היותו פיצוי משלים ומתקן לא פורסמו חלק מעיסוקי התובע ונושא תיקון המקררים.

עוד יצוין כי לשאלות בית המשפט השיב התובע בהגינותו כי נוכח הפרסום הרב בשנה החולפת אף התרבו מאוד הכנסותיו בהשוואה לשנים קודמות.

6. לאחר שראיתי כל אלה, התרשמתי כי אמנם הוכחה הפרה מוגבלת של הסכם הפיצוי בגין ההפרה הראשונית, ובנסיבות אלה אף סברתי כי ראוי לפצות את התובע בגין הפרה זו.

הסכום לפיצוי בודאי אינו זה אשר טוען לו התובע, הן מחמת שלא הוכחה זיקה מספקת בין הוצאות הפרסום הנוספת לבין ההפרה והן מחמת שהוצאות אלה בודאי הן הוצאה מוגדלת אשר לא עומדת בחובת הקטנת נזק ואף ספק אם קיים קשר סיבתי מספיק בין הוצאה זו לבין ההפרה המוכחת.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים והתחשבתי בכל טיעוני הצדדים ואף התחשבתי בסכום ההזמנה המקורית, הנני מעמידה את הפיצוי על סך 500 ₪.

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבע בהחזר הוצאות אשר נגרם לתובע בגין קשיים באיתור הנתבע, הוצאות מסירה, הוצאות התייצבות לדיון קודם ולדיון זה ובסה"כ סך 500 ₪ נוספים.

הנתבע ישלם לתובע סכום זה של 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל וזאת בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן לבקש רשות ערעור בתוך 15 יום.

ניתן היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: