ראוך נ' מדינת ישראל

פסק דין

לאחר עיון בהודעת הערעור ושמיעת עמדת המדינה ובתיק בית משפט קמא, הנני דוחה את הערעור לעניין ההרשעה בדין.

בית משפט קמא בהכרעת דינו נזקק רק לקביעות עובדה על סמך ממצאי מהימנות של המערער מחד גיסא, ושל הנהגת המתלוננת ואמה מאידך גיסא,היה ער לשינויים בגרסאות שבין עדות התביעה זו לזו ובין האמור באמרותיהן, ולמרות זאת, הגיע לקביעות העובדתיות אליהן הגיע ואין לערכאת הערעור הצדקה להתערב בהללו, ולכן, הערעור על הכרעת הדין נדחה.

לא כך לעניין העונש. מדובר בתאונה קלה שבה לא נגרם כל נזק לנהגת הנפגעת, במצב שבו אמנם המערער לא מסר פרטים, אך בנסיבות אין לראות את הדברים בחומרה יתרה. מדובר בנהג אוטובוס, כלומר, נהג רכב ציבורי המצוי הרבה על הכביש ולו רישיון נהיגה משנת 1989, דהיינו, כ-22 שנה, ולחובתו, ארשה לעצמי לומר, רק 13 הרשעות קודמות, שהאחרונה שבהן טרם ההרשעה הנוכחית בעבירה שנעברה לפני למעלה מעשור, לחובתו אמנם שתי תאונות דרכים, האחרונה שבהן הייתה תאונה קלה של אי-שמירת רווח שנעברה בינואר 1994.

עסקינן בתאונה שבה ללא ספק לנהגת הנפגעת הייתה תרומת רשלנות, העמידה את הג'יפ שלה בתחנת אוטובוס.

הנני סובר אפוא שבנסיבות, העונש מוגזם לחומרה. אקצר את עונש הפסילה בפועל לחודשיים ימים, יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם, ומתוך חודשיים הימים ינוכו ימי הפסילה שריצה, 12 ימים.

המערער יפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו תוך 14 יום.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תשע"ב, 01/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: