ראויה נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לפיצול סעדים שהגישה התובעת בצירוף עם כתב התביעה (להלן- הבקשה).

2.כאמור בכתב התביעה, התובעת הינה בעלת רשיון הוראה משנת 2007 ללימוד מקצוע המתמטיקה לכיתות ז' – י'.

התובעת שמשה כמורה בבית ספר יסודי "אבו עראר" בנגב בשנת הלימודים 2006-2007. בתום אותה שנת לימודים, הגישה התובעת בקשה לשיבוץ לשנת הלימודים הבאה (2007-2008) באזור מגוריה. בשנת הלימודים 2007-2008 ובכל שנות הלימודים הבאות, התובעת לא שובצה כלל להוראה, לא באזור מגוריה ואף לא באזור אחר.

התובעת עותרת לסעד הצהרתי, לפיו היא זכאית לשיבוץ כמורה למתמטיקה בבתי ספר באזור מגוריה. כמו כן, עותרת התובעת לסעד הצהרתי לפיו יקבע שהנתבעת 1, מדינת ישראל- משרד החינוך (להלן – הנתבעת) פעלה שלא כדין, משעה שהחליטה למנות את מי מהנתבעות 2-5 למשרת הוראה במקום התובעת. עוד מבקשת התובעת, שבית הדין יקבע כי החלטות הנתבעת למנות את הנתבעות 3 ו- 4 גם בשנת הלימודים 2011-2012 הינן החלטות פסולות ויורה על ביטולן.

3.בבקשה מבקשת התובעת להתיר לה לפצל את סעדיה, כך שהיא תהיה רשאית להגיש תביעה כספית, לאחר שינתן פסק דין בתביעה דנן.

לטענת התובעת, אם תתקבל תביעתה, תצמח לה עילה לסעד כספי בגובה ההכנסה שנמנעה ממנה לאורך השנים בהן היא לא הועסקה על ידי הנתבעת, שלא כדין. התובעת מוסיפה וטוענת כי יש להתיר בידה לפצל את סעדיה, באופן שתישמר זכותה להגיש תביעה כספית גם לאחר הכרעה בתביעה זו ולאחר שנזקיה יתגבשו סופית.

לטענת התובעת, היענות לבקשה לא תגרום נזק לנתבעת ותחסוך דיונים וצורך בתיקון התביעה.

4.הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענת הנתבעת, הבקשה לא הוגשה במועד הנכון, שכן על התובעת להגיש בקשה לפיצול סעדים במועד הגשת התביעה הנוספת, ככל שתוגש.

כך גם, הבקשה אינה מגלה אינטרס לגיטימי המצדיק את פיצול הסעדים המבוקש ולא ברור מדוע התובעת לא כללה בתביעתה הנוכחית סעד כספי חלופי. התרת פיצול הסעדים תגרום לסרבול הדיון ולהארכתו שלא לצורך, שכן ככל שהתביעה תתקבל, התובעת תגיש תביעה חדשה לשם הכללת סעד כספי ויהיה צורך בניהול הליך משפטי נוסף בגין אותה עילת תביעה.

דיון והכרעה

5.תקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) קובעת:

"26.תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים

(א)תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.

(ב)מי זכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.

(ג)תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שויתר עליהם, והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:

(1)התביעה קנטרנית או טורדנית;

(2)התביעה הוגשה שלא בתום לב;

(3)נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.