ראובני נ' קיט ואח'

החלטה

1.בפני בקשתם של המבקשים – הנתבעים להורות על עיכוב ביצועו של פסה"ד שניתן כנגדם ביום 8.12.10, לאחר שנדחתה בקשתם למתן רשות להגן וזאת בשל ערעור המוגש על ידם על פסק הדין.

ב"כ המשיב – התובע הגיש תגובתו בכתב ועותר לדחייתה של הבקשה לעיכוב ביצוע ולחיובם של המבקשים בהוצאות הבקשה.

2.בחנתי את הבקשה והתגובה ומצאתי כי דינה של הבקשה להדחות.

הכלל עפ"י תקנה 466 לתקנות סדה"א הינו שהגשת ערעור לא מעכב ביצועה של ההחלטה נשוא הערעור, ובמיוחד כשמדובר בחיוב כספי.

3.המבחן שנקבע בפסיקה לפיו יטה ביהמ"ש לבקשת עיכוב הינו שאם יזכה המבקש לאחר שביצע את פסה"ד, יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב המצב לקדמותו.

על המבקש להוכיח קיומו של המבחן במקרה הספציפי ולעניין זה נטען בתצהיר טיעון כללי שאין בו כלום "... שאם נזכה בערעור יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו...".

(סעיף 28 לתצהיר).

הנימוק היחיד לטיעון הינו הסכם פשרה על פיו התחייב המשיב, בתיק האחר, לשלם לחב' הבטוח 60,000 ₪. לא נטען כי תשלום לחב' הבטוח יביא את המשיב למצב בו לא יוכל להחזיר למבקשים את סכום פסה"ד, למקרה וערעורם יתקבל והתשלום יעשה טרם הכרעה בערעור.

4.כאשר לסיכויי הערעור להתקבל, אינני מייחס משקל רב לשיקול זה שכן פסה"ד ניתן על ידי, אך ניתן לקבוע כי הסכם הפשרה איננו משנה את התמונה.

ראשית הסכם הפשרה הינו בבחינת "פשרה" ולא "הודאה", ובמסגרת הסכם פשרה זו, לו היו שותפים גם המבקשים נדחתה ההודעה לצד שלישי שהגיש המשיב כנגדם.

5.בבקשתם למתן רשות להתגונן טענו המבקשים, באופן כללי, כי הגישו כנגד המשיב תביעה בגין נזקים שנגרמו ע"י השריפה ולא פוצו על ידי חברת הבטוח.

לא ננקב בתצהיר התומך בבקשה סכום כלשהו ומקל וחומר פירוט אותם נזקים נטענים.

מעבר לכל נימוק, העדר פירוט לא יכול להקים הגנת קיזוז כנגד תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר.

6.אשר על כן נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"א, 21 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: