ראה מסמך

1. לפנינו ערעור על פסק דין מיום 12/1/00 של בימ"ש השלום בחיפה )כב' השופט רנד, ס'
הנשיא(, בת.א 19117/91.

עיקריו של פסק הדין של בימ"ש קמא:

2. האירועים, נשוא ההתדיינות שלפנינו התרחשו בשנת 1989. המערערת, שהיתה הנתבעת
בבימ"ש קמא, עסקה בפירוק, רכישה, מכירה ומיחזור של פסולת מתכות ובין היתר פסולת
מרכזות טלפונים ציבוריים. היא זכתה במכרז, שהוציאה המשיבה, חב' "בזק" בע"מ. בעקבות
זכייתה נחתם בין המערערת לבין המשיבה הסכם, מיולי 1989 )ת2/(, לפיו נטלה המערערת על
עצמה לפרק מרכזות של המשיבה, ובתמורה, החומרים שתפרק המערערת מהמרכזות כמו כוננים,
בוררים, כבלי רכזות, ברזלים וכיוצ"ב )להלן - "החומר"( יעברו לבעלותה של המערערת. על
פי ההסכם, היה על המערערת לשלם למשיבה עבור כל טון חומר שפורק על ידה ושהיא לקחה
לעצמה, 710 ח"ש. הרווח שצפוי לחברה המפרקת את המרכזות הוא בכך, או בעיקר בכך, שבתוך
החומרים המפורקים, שחלקם הגדול הוא ברזל, ישנם גם פריטים המכילים מתכות אצילות. ככל