ראה מסמך
|
בש"א בית המשפט המחוזי |
008417-01
5.12.2001 |
|
בפני : ורדי זילר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: גל שירלי עו"ד סגל יוסף |
: רו"ח טולדו דני עו"ד ריגלר רינת |
החלטה
זהו ערעור על החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב של המבקשת לתשלום פיצויי פיטורין
המגיעים לה, לטענתה.
על העובדות אין חולק, ואלו הן: המבקשת עבדה בחברה בפירוק מאז יולי 1994 ועד יולי
2000, ובסך הכל 6 שנים. אותה עת הפסיקה המבקשת את עבודתה ביוזמתה שלה, כשסיבת הדבר
נסיעתו של בעלה לעבוד וללמוד בחו"ל. פשיטא, שעובדה זו חייבה את המבקשת להעתיק את
מקום מגוריה לחו"ל, זאת אם לא היה ברצונה ליצור "פירוד מגורים" בתוככי משפחתה.
ההגיון הטבוע בחוק פיצויי פיטורין תשכ"ג-1963 הוא, שבדרך כלל התפטרות יזומה איננה
מזכה את המתפטר בפיצויי פיטורין, להבדיל מפיטורין היזומים על-ידי המעביד. להגיון זה
יש מספר חריגים ואחד מהם הוא החריג הקבוע בתקנה 19ט לתקנות פיצויי פיטורין )חישוב
הפיצויים, התפטרות שרואים אותה כפיטורין(, תשכ"ד-1964. בתקנה זו, כניסוחה במועד
הרלוונטי, נאמר ש:
"רואים התפטרותו של עובד ... כפיטורין, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב
הצטרפותו לבן-זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר הנמצאים לפחות 40 ק"מ
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|