ראה מסמך

א. מבוא:

1. התובע, איתן פרי )אשר יכונה להלן, לשם הנוחות, "פרי"(, הינו רואה חשבון במקצועו,
ומנהל משרד לשירותי הנהלת חשבונות בעפולה מאז שנת 1984.

מאז שנת 1975 החזיק פרי חשבון בנק בסניף עפולה של בנק דיסקונט לישראל בע"מ )שיכונה
להלן: "הבנק"(. חשבון זה היה רדום משך שנים רבות, עד שנת 1993, עת פתח הבנק במבצע
גיוס לקוחות, במהלכו פנתה סגנית מנהל הסניף, הגב' שולה איילון, אל פרי והציעה לו
לחדש את פעילותו בבנק. כפי שיפורט להלן, חודשה פעילותו של פרי במסגרת הבנק. במסגרת
פעילות זו, הלווה הבנק לפרי מליון ש"ח, אשר הושקעו בתעודות השתתפות של קרנות
הנאמנות אילנות דיסקונט. הימים היו ימי שיא פריחתה של בורסת תל-אביב, אשר בעקבותיה
בא השבר הגדול, שהחל בחודש פברואר 1994, שהביא לירידות חדות בשערי ניירות הערך
הנסחרים בבורסה, ובעקבותיהם למפולת בשווי תעודות ההשתתפות שרכש פרי. בחודש יוני
1994 הוסיף פרי והפקיד בחשבונו סך של 300,000 ש"ח במזומן - כספי הלוואה שנטל בבנק
אחר - ואשר הושקעו, לפי שיקול דעתו העצמאי, בניירות ערך בעלי סיכון גבוה
)"ספקולטיביים", כלשון הצדדים(.