ראה מסמך

1. זהו ערעור על החלטה הדוחה את בקשת המערערת לסיוע משפטי, לפי חוק הסיוע המשפטי,
תשל"ב1972-. המערערת טוענת לנכות עקב שירותה הצבאי, בהתאם לחוק הנכים )תגמולים
ושיקום( ]נוסח משולב[, תשי"ט1959- )להלן: "חוק הנכים"(, בשל סכיזופרניה
סכיזואפקטיבית, שלטענתה פרצה לראשונה בתחילת שירותה הצבאי. תביעתה לקבלת תגמולים
נדחתה על-ידי קצין התגמולים, לאחר שלא מצא קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין פרוץ
המחלה. לטענתו, סימני המחלה הופיעו עוד בטרם הגיוס וללא קשר אליו. בנסיבות אלו
ביקשה המערערת להעמיד לרשותה סיוע משפטי, לאפשר לה לערער על קביעה זו. פנייתה לקבל
סיוע משפטי נדחתה משני טעמים: התיישנות וקבלת כספים מהביטוח הלאומי, במסגרת גמלת
נכות כללית, זאת החל מיום 13.12.95.

2. המשיבה בתשובתה לערעור הסכימה, כי למרות הקושי החוקי הכרוך בדבר, אין לומר שבשל
טענת ההתיישנות נשלל כליל הסיכוי של תביעת המערערת. עם זאת, היא עומדת על הטענה
השנייה בדבר מיצוי הזכויות בביטוח הלאומי.