ראה מסמך

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה )כבוד השופט שמואל ברוך, סגן נשיא(
בה.פ 1068/00, בו נדחתה תביעתו של המערער למתן פסק דין הצהרתי לפיו הסכם שנכרת בינו
ובין המשיבה שעניינו הקצאת חלקה למערער בשטח ההרחבה הינו תקף, ועל כן על המשיבה
לקיימו.

2. המערער הינו חבר באגודת בית עריף מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
)להלן: המשיבה(, אשר ביקשה לבצע תכנית הרחבה של המושב. במקביל להחלטה על הכנת
התכנית הוחלט, כי חברים באגודה אשר שטחי עיבוד שברשותם יידרשו לצורך ביצוע התכנית
לאחר אישורה, יקבלו שטחים חלופיים כפיצוי.

המערער, אשר היה בין חברים אלה, הגיש התנגדות לתכנית במסגרת הליכי התכנון לפי חוק
התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 . סמוך למועד הדיון בהתנגדות בפני הועדה המחוזית הסכימו
הצדדים כי המערער יקבל חלקה חלופית הזהה בגודלה לקרקע אשר תילקח הימנו במסגרת
התכנית, כי תעשה הפרדה בין חלקת המערער לשטח ההרחבה על ידי גדר עצים ושיחים, וכי
שאלת מתן פיצוי בדמות חלקה נוספת בגין נזקים )להם טען המערער בשל קירבתו לשטחי
ההרחבה( תוכרע באסיפה הכללית )ר' מכתב ועד המושב למערער מיום 16.6.99(.