ראה מסמך

ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום בתל אביב )כב' השופטת שושנה אלמגור(. עיקרו של
הערעור; האם חייב המשיב למערער דמי תיווך נוספים על אלו ששולמו לו בעבר, עקב מימושה
של אופציה לרכישת חלק נוסף מהנכס נשוא העסקה.

מרקם העובדות:

המערער התבקש על ידי קבוצת האחים נקש מניו יורק )"המוכרים"( שאינם צד להליך זה,
לאתר קונים פוטנציאליים למספר נכסים בבעלותם בישראל, ביניהם חלקם בחברת חוף האלמוג
אילת בע"מ, במלונות לגונה ואורכידיאה באילת. המערער, על אף שהנו עורך דין, הסכים
לשמש כמתווך. נכרת הסכם תיווך בין המערער למוכרים לפיו ישלמו המוכרים למערער דמי
תיווך מהתמורה שתתקבל ממכירת הנכסים לקונים פוטנציאליים.

המערער פנה אל המשיבים והציג להם את הנכסים האמורים. המשיבים גילו בנכסים עניין.
לאחר משא ומתן, יצאה העסקה אל הפועל ונחתם חוזה ב- 21.12.93, בין המוכרים למשיבים.
בעסקה זו מכרו המוכרים את אחזקותיהם )בסך %50.01( בחברה "חוף האלמוג אילת בע"מ"
תמורת 22.1 מיליון דולר. באותו חוזה ניתנה אופציית "פוט", שאפשרה למוכרים לחייב את