ראה מסמך

1. ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, בב"ש 4296/00, שניתנה
ביום 15.4.02, ע"י כבוד השופט מ. סובל.

בית המשפט קמא דחה את בקשת המערער לבטל שני צווי הריסה מנהליים, שנחתמו ע"י המשיב
באוגוסט שנת 2000, בכפוף להגבלת אחד מהצווים לחלק מהמבנה, כמפורט להלן. מדובר בשני
אגפים של מבנה, שהוקמו ע"י המערער בלא היתר בניה כדין, בכפר עקב בירושלים, שכל אחד
מהם הוא בן ארבע קומות, בשטח של כ-500 מ"ר לכל קומה. אין מחלוקת שגם היום אין למבנה
היתר בניה. מלכתחילה, הוצא צו הריסה מנהלי ביחס לארבע קומות באגף האחד של הבנין וצו
שני הוצא ביחס לשלוש קומות, המצויות באגף השני של הבנין. ואולם, במהלך הדיון בבית
המשפט קמא, הגיעו באי כח הצדדים לכלל הסכמה, לפיה בשני האגפים היתה הקומה הראשונה,
קומת החנויות, גמורה ומאוכלסת במועד כזה, שאינו מאפשר להוציא צו הריסה לגביה.
כתוצאה מכך, הורה בית המשפט קמא כי צו ההריסה המתייחס לאגף הראשון יוגבל ליתרת
הקומות שמעל קומת הקרקע המאוכלסת.

2. בגדר הערעור העלה המערער טענות שונות כנגד תוקפם של צווי ההריסה המנהליים.
ואולם, אנו רואים לנכון להתייחס אך ורק לטענה אחת מבין הטענות, היא הטענה שלא ניתן