ראה מסמך

1. ענינה של תביעה זו הוא שיק ע"ס 62,850 ש"ח שזמן פרעונו 30.4.94 אשר נמשך מחשבונם
המשותף של הנתבעת 2 והנתבע 1, שהיה בעלה אז, וחולל בשל העדר כיסוי מספיק. אין חולק
כי הנתבע 1, מר אפשטיין )להלן: הנתבע( הוא שחתם על השיק כמושך, ואילו הנתבעת לא
חתמה בעצמה על השיק. אין חולק גם שהשיק ניתן לתובע באופן אישי על ידי הנתבע להבטחת
החזר הלוואה שנתן התובע לנתבע לצורך רכישת מניות )כטענת התובע( או לצורך פעולות
בשוק האפור והימורים )כטענת הנתבעת(. פסק דין זה עוסק רק ביתרה שבגינה ניתנה רשות
להתגונן על פי החלטת הרשם מיום 20.10.98, שהיא היתרה מעבר לסך של 110,000 ש"ח נכון
ליום 8.1.98.

2. הנתבעת טוענת במישור העובדתי כי השיק נמשך כחלק מסדרה שלא בידיעתה של הנתבעת
וללא הסכמתה, לביצוע פעולות בשוק האפור ובתחום ההימורים שנעשו ללא ידיעתה של הנתבעת
וללא הסכמתה. הנתבעת לא נהנתה מהתמורה שניתנה בגין השיק והתמורה לא הועברה לחשבון
המשותף או לכל צורך משותף של הנתבעת ושל הנתבע ולא שימשה לצרכי הנתבעת אלא לשימושו
האישי של הנתבע. כאשר נודעו לנתבעת הפרטים על מעשי הנתבע, נקלעו יחסיהם למשבר וביום
2.9.98 נחתם ביניהם הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט לעניני משפחה. במישור
המשפטי טוענת הנתבעת כי התובע לא טען ליחסי שליחות בינה לבין הנתבע ומשנמצא שהנתבעת