ראה מסמך

1. התובע הוא עצמאי, מחלק ומתקין גז, יליד 6.5.53, נשוי + 3, תושב פרדס חנה. ביום
6.4.98 הוא נפגע בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
נכותו המחייבת לעניננו, שנקבעה על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, היא
בשיעור של 20 אחוזים, בגלל הפגיעה בגבו שהצריכה קיבוע של עמוד השדרה המותני. הועדה
הרפואית אף החליטה להעמיד את הנכות על 30 אחוזים על פי תקנה 15 של תקנות הביטוח
הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה( התשט"ז - 1956.

בגלל נכותו, מקבל התובע תגמולים מאת המוסד לביטוח לאומי. התגמולים עולים לסך של
913,619 ש"ח ליום 31.3.02, כמפורט בחוות דעתו של האקטואר שי ספיר )נ5/(.

התביעה היא לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975-. לטענת
התובע, על פי התחשיב שהגיש, עולים הנזקים לסכום של 4,947,972 ש"ח. לשיטת הנתבעת,
הפסדו של התובע אינו עולה על סך של 1,680 לחודש, ונזקו הכולל מסתכם בסכום של
380,858 ש"ח. תביעתו על כן, לשיטת הנתבעת, נבלעת על ידי תגמולי המוסד לביטוח לאומי.