ראה מסמך

התובעת הגישה את תביעתה בסדר דין מהיר בגין נזקים שנגרמו לטענתה לרכבה מספר רישוי
18-176-89 )להלן: "המכונית"( על ידי מכונית מספר רישוי 20-423-39 )להלן: "המכונית
השנייה"( בה נהגה נתבעת מס' 1 ואשר הייתה מבוטחת אצל נתבעת 2. התביעה הוגשה על סך
18,830 ח"ש. הטענה הייתה, שנהג המכונית הגיע לרמזור באור אדום, עצר את המכונית, ולאחר
עצירתו נפגע מאחור על ידי המכונית השנייה אשר הדפתו לעבר מכונית נוספת שעמדה לפניו.
הגנת הנתבעות הייתה מבוססת על הטענה, שנהג המכונית עצר בפתאומיות ובעטיו נגרמה
התאונה, והן שללו גם את כל ראשי הנזק שנטענו בתביעה.

לכתב ההגנה צורף "תצהיר" שאמור היה לתמוך בהגנה כמצוות תקנה 214ג לתקנות סדר הדין
האזרחי, תשמ"ד -1984 )להלן: "התקנות"(. הליקויים בתצהיר היו כה רבים כפי שיפורט
להלן, ועל כן אין הוא עולה בקנה אחד עם דרישת התקנות ולא ניתן כלל להגדירו כתצהיר.

1 .1. בסעיף 2 שבו נאמר כי הוא ניתן כתמיכה לכתב ההגנה בסדר דין מהיר בבית משפט
השלום בתל אביב.