ר.ק. אוראל ארועים בע"מ נ' נטו מלינדה סחר בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה.

1.התביעה שלפני הוגשה בסכום של 2,000,000 ₪. התובעת טענה להפרות התחייבויות הנתבעת, רשלנות והפרת חובה חקוקה, באספקת בשר מקולקל.

המבקשת ביקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מ – 200,000 ₪ (10% מסכום התביעה) במזומן או בדרך של מתן ערבות בנקאית, להבטחת תשלום הוצאות המבקשת בתובענה זו.

2.המבקשת טענה כי המשיבה הינה חברה בע"מ וכי הפסיקה את פעילותה. עוד טענה כי סכום התביעה גבוה פי 3.5 מהסכום הנקוב בחוו"ד מומחה התובעת. לטענתה קיים חשש כי למשיבה לא יהיו האמצעים הכספיים לשלם הוצאות המשפט בתביעה- אם תידחה התביעה.

3.המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, אין די בעובדה שמדובר בחב' בע"מ על מנת לחייבה בהפקדת ערובה. לשיטתה, המבקשת סיפקה לה בשר מקולקל וגרמה בכך להפסקת ההתקשרות בינה לבין לקוחתה העיקרית ובכך גרמה להפסד רווחים עצום כמפורט בחוו"ד המומחה, לרבות אובדן רווחים עתידיים. עוד טענה כי גם לאחר הפסקת ההתקשרות מול הלקוחה, המשיכה לשאת בעלויותיה על מנת לחזור לשגרת עבודתה לאחר שתגיש שוב מועמדות לזכייה במכרז מולה. לשיטת המשיבה, סיכויי התביעה גבוהים.

4.לטענת המשיבה, נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה היות והנתבעת סיפקה בשר מקולקל וגרמה בכך לנזקים כספיים. עוד טענה כי המשיבה הוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשיבה. גם באשר לגובה סכום הערובה טענה המשיבה כי בדרך כלל אין פוסקים 10% מסכום התביעה- אלא פחות.

5.המבקשת השיבה לתגובה כי המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות המבקשת ולא התמודדה עם העובדה שהחברה אינה פעילה.

6.דיון

בס' 353א לחוק החברות נקבע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

7."סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: (א) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. (ב) (ג) (ד) הדבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן (ה) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או (ו) אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע." (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם בנבו)).

8.עקרונות הבדיקה הינם כדלקמן:" בסעיף 353א לחוק נאמר כאמור כי בית המשפט רשאי שלא לחייב את החברה בהפקדת ערבות, אם ראה שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערבות להבטחת הוצאות הנתבע והקושיה היא: האם ניתן לבחון את סיכויי ההליך במסגרת ה"רשאי" הנ"ל. לשיטתנו, השיקולים הכלליים המסדירים את סוגיית חיובו של התובע בהפקדת ערובה: איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מחד גיסא לבין זכותו של נתבע ש"נגרר" להליך משפטי (שלא ייצא נפסד ולא ייפגע בקניינו גם אם יזכה) מאידך גיסא –חלים גם בענייננו. אחת מהמטרות העיקריות של הכוח לחייב תובע – בין אם הוא בשר ודם ובין אם הוא תאגיד - בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע. מכאן שבעיקרון אף סיכויי ההליך רלבנטיים. 13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, ...משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, ...זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות: (א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). (ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624). משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ( השוו: The White Book, 620 para. 25.12.7). הנה כי כן, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי" (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם בנבו)).

9.מכאן, לענייננו. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לבקשה, כתב התביעה והתצהירים מצאתי כי:

א. המשיבה לא הוכיחה את יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות המבקשת אם תזכה בדין.

החברה היא חברה בע"מ. המשיבה הגישה עם תגובתה תצהירה של הגב' קרויטורו רבקה. האחרונה הצהירה כי הינה בעלת המניות והמנהלת של המשיבה. התצהיר הינו העתק כמעט מדוייק של תגובת המשיבה לבקשה. בתצהיר ובתגובה נכתב בין היתר:

"בענייננו, התובעת הוכיחה גם הוכיחה, לרבות בהתנהגותה הלכה למעשה, את יכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

לא ברור מהיכן מוסקת מסקנת המשיבה והמצהירה מטעמה כי "התובעת הוכיחה גם הוכיחה" את יכולתה לשלם. האם הכוונה לציטוט החלקים מכתב התביעה? (ס' 20, 22, 25, 32 לכתב התביעה שצוטטו בס' 5 לתגובה?) ככל שמכך מבקשת המשיבה כי בית המשפט יסיק בדבר יכולתה הכלכלית, לא שוכנעתי כי יש בטענה לפיה נשאה בעבר בעלויותיה והפקידה ערבות בנקאית בסך 70,000 ₪ לשם השתתפות במכרז בנובמבר 2008 - בכדי להעיד דבר או חצי דבר על יכולתה הכלכלית כיום. אם לא לכך התכוונה המשיבה בטענתה כי הוכיחה יכולתה הכלכלית, לא מצאתי בתגובתה הוכחה אחרת. בס' 38 לתצהיר נכתב: : "לאור חוסר הוודאות לגבי האפשרות להמשך פעילותה של התובעת במסגרת מפעל ההזנה, נאלצה התובעת להפסיק את פעילותה, וזאת בחודש ינואר 2009" [ההדגשה במקור]. הדברים תומכים בעמדת המבקשת לגבי חוסר היכולת הכלכלית של המשיבה.

ב.נסיבות העניין מצדיקות חיוב במתן ערובה.

כתב ההגנה מכחיש את כל טענות התובעת, הן את אספקת הבשר המקולקל והן את הקשר הסיבתי בין עובדה זו להפסקת פעילותה. אין להתעלם כי הנטל המוטל על התובעת להוכיח את כל העובדות הנטענות על ידה- כבד.

בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון לסטות מהכלל ואין מקום לפטור את המשיבה מההפקדה המבוקשת.