ר.מ.ס. מתכות בע"מ ואח' נ' נתון ניהול קולוני ביץ' בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה

לפני בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה של המבקשת, בהתאם להוראות סעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999.

המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המבקשת, בסך של 352,000 ₪.

המבקשת טוענת,כי הסכום אשר היה נקוב בהסכם, אשר מכוחו הוגשה התביעה, היה נמוך מסכום התביעה, והוסכם, בסעיף 11 להסכם, כי הוא כולל וסופי.

כן טוענת המבקשת כי בפועל לא השלימה המשיבה את העבודה, והמבקשת נאלצה להשלימה באמצעות קבלן אחר.

בבסיסה של הבקשה, עומדת טענת המבקשת, כי מצבה הכלכלי של המשיבה רעוע.

כחיזוק לטענה זו, מצביעה המבקשת על הנתונים הבאים –

המשיבה לא שלימה אגרת רשם החברות מזה כעשר שנים, ולמעשה, מיום הקמתה.

המשיבה לא הגישה דו"חות כספיים לרשום החברות כנדרש על פי החוק מאז 16.6.04.

למשיבה חובות לגורמים שונים, והוטלו עליה עיקולים בגין חובות למע"מ ולאחרים.

בעקבות קשייה הכלכליים, נטשה המבקשת את הפרויקט נשוא התביעה והמבקשת שלחה לה הודעת ביטול.

(המבקשת צירפה תדפיס רשם החברות, תדפיסי הוצל"פ, והודעת הביטול מטעמה כנספחים א – ו לבקשה).

המבקשת טוענת כי התביעה מבוססת על טענות בעל פה, כנגד מסמך בכתב, הסותרות את תוכן המסמך – הטענה כי שכר העבודה היה ניתן לשינוי, בניגוד לקביעה המפורשת בגוף ההסכם אשר קבעי כי מדובר בסכום כולל וסופי, וטענה כי הצדדים הסכימו כי ההתחשבנות הסופית תעשה בהתאם לכמויות העבודה שבוצעו בפועל.

עמדת המשיבה

בתגובתה, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מן הטעם שטרם הוגש כתב הגנה בתיק, ומשכך, אין באפשרות בית המשפט להתייחס לטענות ההגנה ולסיכויי התביעה.

המשיבה מפנה את בית המשפט לפסיקה הקובעת כי סעיף 353א לחוק החברות "גובר" על תקנה 519 לתקסד"א, מכוח היותו חוק ספציפי ומאוחר.

המשיבה מונה את התנאים המוגדרים בסעיף 353א, אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט להורות על הפקדת ערובה –

מדובר בחברה בעלת אחריות מוגבלת.

הנתבע ביקש את הטלת הערובה.