ר.ו.ד. השקעות והשכרות בע"מ נ' לוקר - אחזקה ושיפוצים בע"מ ואח'

החלטה

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין לחסום את הנתבעים מפאת מעשה בית דין מלטעון לקיזוז סכום ההשקעות שהשקיעו בנכס או מלטעון כי הותרת ההשקעות בנכס מחד ודרישת התובעת להשבת מצב הנכס לקדמותו מאידך, יוצרות כפילות והתעשרות שלא כדין מצד התובעת. כל זאת מבלי להביע דעה לגבי הסיכויים של טענות אלה לגופו של עניין.

דחיית הבקשה לרשות להגן אינה מהווה השתק ומעשה בית דין, במובן זה שהדבר אינו מונע העלאת אותן הטענות על ידי הנתבעים בהתדיינות אחרת (ראה האסמכתאות המשפטיות שצירפו הנתבעים בעניין זה ואשר לא נסתרו). בגין החוב הפסוק עבור דמי השכירות קיים השתק מכוח פסק הדין שדחה את הבר"ל. לא כן לגבי טענות ההגנה שהועלו שם.

זאת ועוד: פסק הדין שדחה, עקב אי הפקדת ערובה, את התביעה של הנתבעים לקבלת סכום ההשקעות במושכר, מהווה לכל היותר השתק עילה ואף לכך קיים סייג, שכן התקנות מאפשרות לבית המשפט לבטל את הדחייה ולאפשר הפקדת הערובה בתנאים. השתק עילה מונע את הגשת התביעה מחדש, אולם אינו יכול למנוע מהנתבעים מלהתגונן מפני התביעה הנוכחית של התובעת, באמצעות טענות אלה (ראה ספרה של פרופ' נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות, 1991, בעמ' 44). פסק הדין הנ"ל גם לא יכול להיחשב כמי שיצר השתק פלוגתא בנושאים האמורים. משלא נדונה התביעה ולא הוכרעה לגופא (בין על פי ממצא פוזיטיבי ובין על פי ממצא שלילי של חוסר הוכחה), לא התקיים תנאי זה, שהנו הכרחי להקמת השתק פלוגתא (ראה ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561).

לפיכך, בקשת התובעת למחיקת סעיפים מתצהירי הנתבעים, נדחית. התובעת תשלם לנתבעים את הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום וללא קשר לתוצאות המשפט.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"א, 12 ספטמבר 2011, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: