קשר ליס א-קאר נ' לבל ואח'

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בתאונה שארעה ביום 22.9.08 בכביש חד נתיבי כאשר לדברי התובע הוא מבקש לבצע פנית פרסה במקום. לטענתו הוא עצר כשהוא עדיין ישר וטרם החל לבצע פנית פרסה מאחר וכלי רכב הגיעו ממולו , כאשר רכב הנתבעת עקף את מכוניתו העומדת ופגע בו בפינה הקדמית שמאלית.

ככל שהתקדמה עדותו של עד התביעה נוסף נופך על נופך לגרסתו.

לדבריו לא יכולות לנסוע שתי מכוניות במקום. הוא עצר את מכוניתו בסמוך לעמוד תאורה, בצד השמאלי קרוב לעמוד התאורה וכלי רכב נסעו ממול. ואז תמצא עצמך שואל אם נכונה גרסתו שרכב הנתבעת עקף אותו משמאל, הכיצד רכב הנתבעת לא התנגש לא בתנועה שבאה ממול ולא בעמוד התאורה. לכך תשובתו של העד הייתה היא נסעה על אי התנועה. תשובה שלא מצא כלל הד בליבי.

מאידך שמעתי את גרסתה של הנתבעת לפיה היא נסעה בנתיב השמאלי מאחר ובהמשך בכוונתה היה לפנות שמאלה, היא ראתה את הנתבע נוסע מימין ומקדימה כשלפתע יצאה נתבע לפנית פרסה, חסם דרכה, פגע בה והדף אותה לעבר צידו השני של הכביש.

לציין כי בטופס ההודעה על התאונה אומר עד התביעה "רציתי לעשות פרסה ונכנס בי רכב מצד שמאל". אין ספק כי חובת הזהירות מוטלת לפתחו של עד התביעה בבואו לבצע פנית פרסה, מה גם שמעד זה לא שמעתי כי אותת על כוונתו לבצע פנית פרסה או לפנות שמאלה ולפיכך בנסיבות אלה ולא בכדי פוצתה הנתבעת מס' 2 בגין נזקיה בתאונה זו ע"י מבטחי התובעת.

התוצאה מן האמור לעיל הינה שאני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

פנינה פליגלמן, שופטת

הוקלד על ידי: סיגי בן-ברוך התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: