קרצ'קובסקי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

פסק דין

עובדות המקרה

1.החייב, יליד 53', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים על סך 389,081 ₪ ל- 12 נושים. ביום 7.11.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס תשלום חודשי בסך 250 ₪.

ביום 19.3.08 מונה עו"ד ערן ברנט כמנהל מיוחד לנכסי החייב.

נגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב בסך כולל של 469,664 ₪, ללא חובות בדין קדימה. לדבריו, נפתחו נגדו 7 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו אוחדו. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.לגירסת החייב, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר התומך בבקשה, המקור להסתבכותו הכלכלית הינו בכשלון עסק למכירת ספרים, בשם "א.מ. קומרס" (להלן: קומרס), שניהל בין השנים 94'-05' (להלן: העסק או החנות). התדרדרותו הכלכלית של העסק החלה בשנת 00' עקב פרוץ האינתיפדה, אשר גרמה לירידה במכירות. לטענתו, מכר את העסק לגרושתו הגב' אנה קראצ'קובסקי (להלן: הגרושה), אשר התחייבה בתמורה לשלם חוב של החייב בסך 50,000 ₪ לבנק אינווסטיק. הגרושה פתחה חברה בשם "קולוסאום חיפה בע"מ" (להלן: חברת קולוסאום) באמצעותה הפעילה את החנות, החייב המשיך לעבוד בעסק עד ספטמבר 07', ומאז הינו מובטל.

3.בחוות דעת שהגיש הכנ"ר ביום 13.11.08, התנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, על יסוד חקירה שערך המנהל המיוחד, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל להוכיח כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מכשלון עסקי בתום לב.

א. החייב נמנע מלפרט בתצהירו כי באוקטובר 05' רכש משותפו מיכאל גולדנברג (להלן: השותף) את זכויותיו בעסק תמורת תשלום סך של 40,000 ₪, ויתור על זכויותיו ברכב מסוג פג'ו ונטילת חובות העסק בסך של 90,000 ₪ על עצמו.

רכישה זו אינה מובנת לאור הצהרותיו של החייב כי הידרדרותו הכלכלית נבעה בעיקרה מניהול עסק כושל, וכי הבעיות בעסק החלו בשנת 00' בסמוך לפרוץ האינתיפאדה. גרסת החייב לעניין הבעיות הכלכליות של העסק גם אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי הגדיל את זכויותיו בעסק של ידי קניית חלקו של השותף, שבועות מעטים לפני שמכר את מלוא הזכויות בנכס לגרושתו. לטענת הכנ"ר, התנהלותו של החייב ברכישת זכויותיו של השותף בעסק בעת שהיה שקוע בחובות ומכירת העסק זמן קצר לאחר מכן לגרושתו, מלמדת על חוסר תום לב. החייב לקח על עצמו התחייבויות כספיות נוספות על אף שהיה מודע למצבו הכלכלי הרעוע של העסק, ללא כל הסבר.

ב. בנוסף לכך, כנגד החייב הוגשה תביעת חוב על ידי עיריית חיפה בגין אי תשלום ארנונה ואגרת פינוי פסולת על הנכס ברחוב הנביאים בו ממוקם העסק, עבור השנים 01'- 08'. למרות הצהרת החייב כי מכר את העסק לגרושתו בשנת 05', לא דאג להעביר את תשלומי הארנונה על שם גרושתו.

ג. מעיון בדו"ח החקירה שערך המנהל המיוחד עולה כי החייב נמצא בעסק במהלך שעות היום ולמעשה ממשיך לנהל אותו בפועל, זאת על אף שהצהיר כי אינו עובד בחנות מחודש ספטמבר 07', ובדוחות ההכנסות שהגיש לכנ"ר דיווח כי אין לו כל הכנסה. בנסיבות אלו, מתקבל הרושם כי העברת הבעלות בנכס על שם הגרושה נועדה להבריחו מנושיו של החייב.

ד. במסגרת הסכם הגירושין ויתר החייב לטובת גרושתו על זכויותיו בדירה המשותפת המצויה ברחוב הקוממיות 1/1 בקריית ים (להלן הדירה), ללא כל תמורה. בניגוד לטענת החייב כי הוא מתגורר בשכירות ברחוב המאמין 13/1 בחיפה, אשר לא נתמכה בהסכם שכירות עדכני, נמסר למנהל המיוחד מידע לפיו החייב ממשיך להתגורר בדירה ברחוב הקוממיות. כמו כן, בניגוד למוסכם בהסכם הגירושין כי הרכב מסוג פולקסווגן פאסט (להלן: הרכב), בו עושה החייב שימוש יומיומי יהיה בבעלותו, העביר החייב את הזכויות ברכב לבעלותה של הגרושה.

ה. בדו"ח הכנסות והוצאות לחודשים יולי- אוגוסט 08' הצהיר החייב כי פוטר מעבודתו בחברת ש.י. מכונות. בניגוד להצהרתו כי אין לו כל הכנסה, וכי הוצאותיו עבור חודשים אלו עמדו כל 5,749 ₪, בחקירתו בפני המנהל המיוחד מסר כי הוא מקבל דמי אבטלה בגין פיטוריו מהחברה הנ"ל.

ו. החייב לא המציא לכנ"ר ולמנהל המיוחד מסמכים רבים שנדרש להמציא, על אף שהיה מודע לחשיבותם.

נוכח האמור לעיל, מבקש הכנ"ר לדחות את הבקשת החייב להכריזו פושט רגל.

4.בדיון שהתקיים ביום 13.11.08 טען החייב, אשר לא היה מיוצג, כי בא כוחו בהליך התפטר מהייצוג בבוקר הדיון, משום שהחייב אינו משלם לו את שכרו, ונתן לו את חוות דעתו של הכנ"ר כחצי שעה בלבד לפני הדיון. לפיכך, ניתנה לחייב אפשרות להגיב לחוות הדעת בכתב.

5.בתגובתו מיום 14.12.08 חזר החייב על גרסתו כי הסתבך בחובותיו בגין כשלון עסקי של חנות הבגדים אשר ניהל, וטען כדלקמן:

א. באשר לרכישת זכויות בעסק טען כי בינואר 05' החליטו הוא ושותפו לפרק את השותפות בקומרס, עקב תאונת דרכים קשה שעבר החייב. נכון ליום 1.2.05 צבר קומרס חובות, ורו"ח של העסק אשר נתבקש להעריך את שווי השותפות, מצא כי במועד הרלוונטי היה שווי העסק זהה לחובותיו והתחייבויותיו. הוסכם על השותפים כי ימכרו את הרכוש, את המלאי ואת הרכבים פיג'ו ופולקסווגן פסאט שברשות העסק לחברת קולוסאום בע"מ, אשר בבעלות גרושתו של החייב, ובתמורה למכירה התחייבה הגרושה לשלם את חלקו של החייב בחובות שהצטברו בקומרס. כן הוחלט כי החייב יעבוד כשכיר בקולוסאום, בתפקיד מנהל מכירות.

אולם, משהתברר בהמשך כי קומרס צבר חובות נוספים לעיריית חיפה, לנושים ברוסיה ולנושים פרטיים בישראל, אשר לא היו קיימים בעת פירוקה של השותפות, הוסכם על השותפים כי החייב ישא בחובותיו של קומרס לנושים בישראל, ואילו השותף ישא בחובותיו לנושים ברוסיה. משהביע השותף רצונו שלא להיות בעלים בחברת קולוסאום חיפה בע"מ, נערך על ידי עורך דין הסכם בו אוגדו במסמך אחד הן הסכמות החייב והשותף לעניין חלוקת החובות, כאמור לעיל, והן לעניין יציאתו של השותף מחברת קולוסאום.

החייב לא עמד על טיב המסמך ולא ידע כי הוא עוסק בחברת קולוסאום, חברה אשר מעולם לא היה בעל מניות בה, אלא עבד בה כשכיר בלבד. לפיכך, כל השאלות הנוגעות ליציאתו של השותף מחברת קולוסאום נוגעות למערכת היחסים בין השותף לבין גרושת החייב.