קרסנופולסקי נ' עסקיים ואח'

פסק דין

בפני תביעה קטנה שהגיש התובע לפיצוי על סך של 33,200 ₪ בגין עגמת נפש, ככל הנראה, שנגרמה לו בשל תקלות שנתגלו במכשיר בר-מים, קרים וחמים, שרכש מאת הנתבע.

בכתב התביעה טען התובע, כי ביום 9.12.10, רכש מאת הנתבע בעלות של 36 תשלומים, של 85 ₪ כל אחד, מכשיר בר-מים חמים וקרים.

לטענתו, נגבה ממנו סכום של 89 ₪ לחודש במקום 85 ₪, וההפרש לא הושב לידיו עד היום. עוד על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 17.4.13 התקלקל מכשיר בר-המים ולא סיפק מים קרים.

לטענת התובע, ביום 21.4.13 נבדק המכשיר ע"י טכנאי מטעם הנתבע אשר קבע, כי יש לקחתו למעבדה, וכי ורק ביום 28.4.13 סופק לתובע מכשיר חלופי זמני.

בהמשך כתב התביעה טען התובע, כי ביום 25.5.13 הושב המכשיר לדירת התובע, והטכנאי עזב את המקום מבלי לבודקו. לטענתו, כאשר בדק את המכשיר התברר, כי אינו מקרר את המים והטכנאי סירב לשוב לדירה וביקש מהתובע לפנות למשרדי הנתבע.

לטענת התובע, במשך מספר ימים לא קיבל תשובה, ולפיכך הגיש את תביעתו ביום 30.5.13.

בכתב ההגנה טען הנתבע, כי הופתע מעצם הגשת התביעה וכי אין כל הלימה בין סכום התביעה לבין האירועים הנטענים.

הנתבע פירט את עלויות העסקה שנקשרה עם התובע ביום 6.4.11, הכוללות את עלות המכשיר "מיני-בר" מדגם רויאל, מסלול שירות במעבדה ומסלול שירות באתר הלקוח, וכן עלות המסננים. עוד טען הנתבע, כי הטיפול בתקלה בוצע ע"י מעבדה חיצונית וכי כאשר התקשר התובע לטכנאי היה זה בדרכו לאשקלון ומרגע זה הפגין התובע גישה כוחנית ודרש מתקן חדש.

לטענת הנתבע, ביקש את רשותו של התובע להגיע לדירתו לבחון את בר המים והתובע סירב.

ביום 4.8.13 התקיים בפני דיון ההוכחות בתביעה.

התובע חזר בעדותו על טענותיו והוסיף, כי כאשר התקשר, לאחר הגשת התביעה, נאמר לו שהוא סחטן ולכן ניתק את השיחה.

הנתבע טען בעדותו, כי נעשו ניסיונות למו"מ עם התובע שלא צלחו, וכי יתכן כי מערכת הקירור לא עבדה אך היה מקום לאפשר את תיקונה, וכעת הוא מבקש לנתק את היחסים עם התובע והוא מוכן לזכותו על יתרת תשלומים שטרם בוצעו בגין העסקה.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בעדויות הצדדים בפני, בתמונות שהגיש התובע ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, בכפוף למתן צו לתיקון המוצר ולמתן צו להשבת הסך של 144 ₪, ששילם התובע ביתר.

דרישתו של התובע בכתב התביעה לפיצויים בסך של 33,200 ₪ היא טענה מופרכת, מופרזת וחסרת כל בסיס.

אין פירוט מינימלי בכתב התביעה של אופן הגעתו לסכום זה ואין כל היגיון בטענה, כי סכום זה נובע מעוגמת נפש שנגרמה לתובע בחמשת הימים שחלפו מיום ביקור הטכנאי ועד להגשת התביעה.

נפסק לא אחת כי עוגמת נפש הינה צער עמוק ופגיעה משמעותית. לא כל אי-נחת, אכזבה או אי-הסכמה גורמים לעוגמת נפש ברת פיצוי.