קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' מסרי ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעת שיפוי שהגישה "קרנית" לפי סעיף 9 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), בגין תשלומים ששילמה לנפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 12.4.09.

2.ביום 12.4.09 נהג הנתבע 1 ברכב, פגע בהולך רגל וגרם לפציעתו.

בעת קרות אירוע התאונה היה הנתבע 1 קטין כבן 16 שנים, ולא היה בידו רישיון נהיגה תקף.

3.הנתבע מס' 2 היה במועד הרלוונטי מעסיקו של הנתבע 1 והמחזיק ברכב, והוא התיר את השימוש ברכב לנתבע 1.

4.הנתבע מס' 2 לא הגיש כתב הגנה וביום 29.4.12 ניתן נגדו פסק דין בהעדר.

5.נותרה לדיון תביעת קרנית נגד הנתבע מס' 1.

6.בדיון שהתקיים ביום 5.5.13 הגיעו התובעת והנתבע 1 להסכמה דיונית לפיה יוגשו סיכומים על בסיס העובדות המוסכמות שלהלן:

אין מחלוקת לעניין גובה הנזק.

הנתבע היה קטין (יליד אוגוסט 93).

מוסכם שמעסיקו של הנתבע, בעל המוסך, "אמר לנתבע לנהוג" (כלשון ההסכמה).

מוסכם שלא היה לנתבע רישיון נהיגה.

7.להשלמת התמונה יצוין כי בגין האירוע הוגש כתב אישום נגד הנתבע 1 (ת.פ 23968-08-09) בו יוחסו לנתבע, בין היתר, עבירות של נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, חוסר פוליסה ונהיגה רשלנית. בהכרעת הדין מיום 4.5.11 נקבע כי הנתבע ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בגמר הדין החליט בית המשפט לנקוט כלפי הנתבע בדרכי טיפול לפי סעיף 26 לחוק הנוער, (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971.

טענות הצדדים

8.הנתבע 1 טוען כי פעל בתום לב לפי הוראת מעסיקו אשר ביקש ממנו להזיז את הרכב ומסר לו את מפתחותיו לצורך כך. בנסיבות אלה, ובהיותו קטין שנשמע למעסיקו, יש לקבוע כי אחריותו של הנתבע 2 היא מכרעת ויש לפטור את הנתבע 1 מאחריות.

לחילופין טוען הנתבע 1 כי יש להטיל עליו אחריות בשיעור נמוך של כ- 20% לכל היותר ולחייבו בגובה שיעור אחריותו בלבד.

9.קרנית טוענת כי העובדה שבעת הנהיגה היה הנתבע קטין כבן 16 שנים אינה פוטרת אותו מחבותו לפי סעיף 9 לחוק הפיצויים. בנוסף טוענת קרנית כי אף פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת פטור לאחריות בגין עוולת נזיקין לקטין שגילו פחות מ-12 שנים ולא מעבר לכך.

דיון והכרעה

10.זכות חזרתה של קרנית לשיפוי בגין הפיצוי ששילמה לנפגע בתאונת דרכים, מעוגנת בסעיף 9(א) לחוק הפיצויים הקובע כדלקמן:

"9. (א) מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה: