קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עבדאללה

החלטה

לפני בקשה מטעם הנתבע (להלן: " המבקש") להעברת התובענה לביהמ"ש השלום בנצרת מחמת חוסר סמכות מקומית.

עסקינן בתביעת שיפוי לפי סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "הפלת"ד") שהגישה התובעת (להלן: "המשיבה") כנגד המבקש, לאחר שפיצתה על פי הנטען אדם שנפגע בתאונת דרכים, שלה אחראי המבקש.

 טענות הצדדים

המבקש טוען כי מכוח ס"ק (א)(1) בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") נתונה הסמכות לדון בתובענה זו, לביהמ"ש בנצרת, וזאת מאחר שמקום מגוריו בכפר יפיע. עוד עומד המבקש על מאזן הנוחות, שלו ושל עדיו, המטה את הכף להעברת הדיון לנצרת. המבקש מדגיש בתצהירו כי הוא כופר בחבותו ובקשר שלו לתאונת הדרכים, ולפיכך לשיטתו אין במקרה כזה תחולה להוראות ס"ק (א) (2) – (3) לתקנה 3 לתקנות סד"א. על יסוד טיעונים אלה, עותר המבקש להעביר את הדיון בתובענה לביהמ"ש השלום בנצרת מחמת חוסר סמכות מקומית של בית המשפט בת"א.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

המשיבה, טוענת כי מקום יצירת ההתחייבות הוא המקום בו שילמה המשיבה את הפיצוי לנפגע, קרי במשרדה בת"א. לטענתה, זהו גם המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות ומקום המעשה כמפורט בתקנה 3. משכך, לשיטתה בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט בת"א.

 דיון

תקנה 3 (א) לתקנות סד"א קובעת להלן:

 (א)    תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

"(1)  מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)  מקום יצירת ההתחייבות;

(3)  המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)  מקום המסירה של הנכס;

(5)  מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט..."

מקומות השיפוט המנויים בתקנה 3 הם חלופיים, ועל כן אם נתונה הסמכות ליותר מבית משפט אחד, למשיבה הברירה לבחור את בית המשפט אליו תגיש את תביעתה, ולא תישמע טענה של העדר סמכות מקומית משום שקיימת חלופה נוספת.

המשיבה מבססת את הסמכות המקומית על הזיקות הבאות: מקום יצירת ההתחייבות, והמקום שנועד לקיום ההתחייבות.

המונח התחייבות פורש ע"י כבוד השופט שלמה לוין ברע"א 6920/04 לוי נגד פולג :