קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מסרי

החלטה

1. לפני בקשת המבקש לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 07.10.11, במעמד צד אחד, בהעדר הגשת כתב הגנה.

2. המבקש טוען בבקשה כי כלל לא ידע על התביעה שהגישה המשיבה כנגדו וכי לא קיבל את כתב התביעה לידיו, ועל כן, מבקש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו מחובת הצדק.

3. ע"פ הפסיקה, קיימות שתי עילות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. הראשונה, ביטול מכח חובת הצדק, והשניה, ביטול על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

4. במקרה דנא, דינה של הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק להידחות, שכן נעשתה למבקש מסירה כדין של כתב התביעה.

מעיון בתיק ובניגוד לטענת המבקש, קיים אישור מסירה ותצהיר מוסר המעידים על מסירת כתב התביעה כדין לאחות המבקש, מאגדה, ביום 23.06.11, אשר חתמה על אישור המסירה ואישרה כתובת מגורי המבקש בכתובת בה נמסרה התביעה (רח' הגיא אל ואד 174 ירושלים העתיקה).

5. מלבד זאת, המשיבה מציינת בתגובתה לבקשה, כי הכתובת בה נמסרה התביעה היא הכתובת אשר הצהיר עליה המבקש בעצמו בחקירת היכולת בלשכת ההוצל"פ ככתובת מגוריו (נספח ד') וכך הצהיר עליה שוב בבקשה שלפני.

6. בנסיבות העניין כאשר ברור כי התביעה נמסרה למבקש באמצעות קרוב משפחה המתגורר יחד עמו בכתובת מגוריו, אזי שבוצעה מסירה של כתב התביעה למבקש כדין. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק – נדחית.

7. לפנים משורת הדין, אתייחס בקצרה לביטול ע"פ שיקול דעת, אף שהמבקש לא עותר בבקשה לביטול פסק הדין משיקול דעת.

תחילה, הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ע"י המבקש רק ביום 28.11.13, בעוד שע"פ אישור מסירת האזהרה ותצהיר המוסר שצורפו כנספחים ה' ו-ו' לתגובת המשיבה, האזהרה נמסרה למבקש ביום 09.12.12, כלומר, הבקשה לביטול פסק הדין, הוגשה באיחור ניכר של כשנה לאחר שנמסרה האזהרה ופסק הדין, לאחר חלוף המועד של 30 הימים הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי להגשת בקשות מסוג זה, וללא שהוגשה בקשה להארכת מועד ומבלי שהבקשה מגלה טעם מיוחד כנדרש.

8. ע"פ הדין, על המבקש לפרט בבקשה לביטול פסק הדין הגנה בעלת סיכויי הצלחה לכאוריים בפני התביעה. מעיון בבקשה, נמצא כי בבקשה לביטול פס"ד לא פורטו טענות הגנה כלל, וכל הנטען בבקשה מתייחס רק לעניין נסיבות אי קבלת כתב התביעה.

9. לציין, בתגובתו של המבקש לתגובת ב"כ המשיבה, העלה המבקש לראשונה טענות הגנה.

המבקש טוען בתגובתו כי לא זכור לו שהיה מעורב בתאונה אשר בגינה הוא נתבע, כי רשיונו לא

נשלל מעולם וכי בתאריך התאונה היה מצוי בדיון בבימ"ש לעניינים מקומיים בירושלים.

10.האכסניה להעלאת טענות ההגנה הינו בבקשה לביטול פסק דין ולא בהעלאתן לראשונה בתגובה לתגובת ב"כ המשיבה, דבר השולל מהמשיבה האפשרות ע"פ הדין להשיב לנטען.

יתר על כן, טענות ההגנה האמרות לא נתמכו בתצהיר ואף מטעם זה אין לקבלן.

11.מעיון בתגובה, המבקש למעשה אינו מכחיש באופן מפורש דבר מעורבתו בתאונה, אלא טוען כי לא זכור לו שהיה מעורב בתאונה נשוא התביעה.

כמו כן, טענות המבקש נטענות באופן סתמי ללא פירוט עובדתי כמתחייב ע"פ הדין.

המבקש טוען בתגובתו כי החזיק בזמנים הרלוונטים ברשיון נהיגה בר תוקף, אולם לא צירף אסמכתאות, כגון אישור משרד התחבורה כי רשיון נהיגתו לא נשלל ו/או לענין קיומו של כיסוי ביטוחי (תעודת ביטוח חובה המכסה נהיגתו ברכב שהיה מעורב בתאונה), או אסמכתא לפיה זומן לדיון בבימ"ש לעניינים מקומיים בירושלים בתאריך ובשעה נשוא התאונה.

12. לאור האמור, הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק ומשיקול דעת בית המשפט נדחות, הן לנוכח הגשת הבקשה לביטול פסק הדין באיחור ניכר לאחר שחלף המועד להגשתה בלא שהוגשה בקשה להארכת מועד ובלא שנמצא טעם מיוחד להארכת מועד, והן לגופו של ענין מהנימוקים שפורטו לעיל.