קרן הגמלאות המרכזית נ' הולדר בתיה

החלטה

התובעת, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן - קג"מ וגם הקרן וגם התובעת) הגישה לבית הדין תביעה בעניין החלטת ועדת הערעורים לענייני קרן קג"מ מתאריך 21/7/2002, אשר קיבלה את ערעור הנתבעת על החלטת קג"מ, וקבעה כי הנתבעת זכאית לפנסית נכות חלקית החל מחודש אוגוסט 2000.

קג"מ היא "קופת גמל לקצבה" כמשמעות מונח זה בפקודת מס הכנסה, בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות הגמל) ובתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן - תקנות מס הכנסה). קג"מ היא "מבטח" כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן - חוק הפקיוח על הביטוח).

קג"מ מנהלת קרן פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים. על פי הדין (ר' תקנה 41.כ"ו לתקנות מס הכנסה וסעיף 16 לחוק קופות גמל) וההלכה הפסוקה, תקנון הפנסיה של קג"מ מסדיר באופן מלא ובלעדי את הנושאים של ביטוח העמית על-ידי קג"מ ותשלום גמלאות, קצבאות ומענקים לזכאים, ומהווה חוזה מחייב בין כל חבר לבין קג"מ.

על-פי הדין, זכויות החבר לפנסיה מתגבשות במועד קרות האירוע המזכה ונקבעות לפי נוסח תקנון הפנסיה התקף באותו מועד. בענייננו, תקנון הפנסיה הרלוונטי הוא "הלכות הגמלאות" (מהדורה מעודכנת לחודש אוגוסט 1999) (להלן - הלכות הגמלאות).

אלה העובדות החשובות לענייננו, כעולה מהחומר שהונח בפני בית הדין ומרשימת "מוסכמות ופלוגתאות" שהוגשה מטעם התובעת בתאריך 6/4/2005, ואשר הנתבעת הסכימה לה והודיעה על כך בהודעה על הסדר דיוני מתאריך 15/1/2006:

הנתבעת ילידת שנת 1961, הצטרפה כעמיתה לקג"מ בחודש יוני 1989, כעובדת ניקיון בהסתדרות העובדים הכללית במרחב חיפה.

הנתבעת עברה תאונת עבודה בחודש מאי 1993 , אשר גרמה לה לנזק גופני.

הנתבעת עברה תאונת דרכים בחודש ספטומבר 1996.

הנתבעת סיימה את עבודתה בהסתדרות ביום 1.3.95.

הנתבעת הגישה תביעה לקבלת פנסית נכות מלאה מקג"מ מיום 1.3.1995. התביעה נדחתה על-ידי ועדה רפואית שליד הקרן.

הנתבעת הגישה ערר לועדת ערעורים ונבדקה על-ידי ועדה רפואית עליונה.

בהתאם להחלטות הועדות, שילמה הקרן לנתבעת פנסית נכות מלאה בגין התקופה שעד להלשמת הבדיקה הרפואית בפני הועדות כן בגין 3 חודשים נוספים – מחודש מרץ 1995 ועד חודש נובמבר 1996 (כולל); (ר' נספחים ת/3 ו-ת/4 לכתב התביעה - החלטות הועדה הרפואית הלעיונה וועדת הערעורים מחודש דצמבר 1996).

בחודש נובמר 1997 ובחודש דצמבר 1997 הגישה הנתבעת לקרן תביעות לפנסית נכות, בטענה להמחמרה במצבה. שתי התביעות נדחו על-ידי הקרן, לאחר שהנתבעת נבדקה על-ידי הועדה הרפואית שליד הקרן, שקבעה כי לא חל שינוי במצבה והיא כשירה לעבודות הולמות אחרות.

בחודש מאי 1999 הגישה הנתבעת לקרן תביעה נוספת לפנסית נכות. הנתבעת נבדקה על-ידי הועדה הרפואית שליד הקרן וזו נתנה החלטתה בתאריך 23/6/99 (ר' נספח ת/5 לכתב התביעה).

הנתבעת ערערה לועדת הערעורים (ר' נספח ת/6 לכתב התביעה). ועדת הערערים הפניתה את הנתבעת לבדיקה בפני ועדה רפואית עליונה, בכפוף, לחתימה על "כתב הסכמה" בדבר סופיות ממצאיה הרפואיים של הועדה הרפואית העליונה. הנתבעת סירבה לחתום.

הנתבעת הגישה תביעה נגד הקרן לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (עב 2846/00). בעקבות הודעת הנתבעת, כי היא מסכימה לפנות לועדה רפואית עליונה, ניתן פסק דין בתביעה בתאריך 29/5/2001 (ר' נספחים ת/7 ו-ת/9 לכתב התביעה).

הנתבעת חדלה לשלם דמי-גמולים לקג"מ החל מחודש יוני 2000.

שלושה חודשים לאחר הפסקת התשלום, ביום 1.9.00, נפסק ביטוח הנכות של הנתבעת בקג"מ.

ועדת הערעורים בהחלטתה מתאריך 19/11/2001 הנחיתה את הוועדה הרפואית העליונה שעליה להכריע בשאלות הבאות: