קרימן נ' תיק פרוייקטים ז. ט. בע"מ

פסק דין

1.כללי

פסק דין בתביעת צלם, להפרת זכויות היוצרים שיש לו בשני צילומים שאותם פרסם באתר האינטרנט שלו, ושבהם עשתה שימוש הנתבעת.

2.המסגרת העובדתית – מוסכמת בעיקרה

א. התובע – צלם. במוקד המחלוקת שני צילומים אשר, אין חולקין, צולמו על ידו.

ב. הנתבעת, עיקר עיסוקה, בין היתר, בעריכת מצגות, פרסומים וכל כיוצא בזה.

ג. הנתבעת עשתה שימוש בצילומים אלה בשני שלבים. בשנת 2007 עשתה הנתבעת שימוש בצילומים אלה במסגרת מצגת, שנועדה ללקוח שהזמין פרויקט זה למטרות תיירות/פרסומת לתיירות. הצילומים גם הוצגו באתר האינטרנט של הנתבעת [ראה מעמוד 12 שורה 5 לפרוטוקול ואילך].

ד. ובשנית, בשנת 2009, נעשה בשני צילומים אלה שימוש במסגרת הפרופיל המקצועי באתר האינטרנט של הנתבעת [ראה עמוד 13 שורה 23 לפרוטוקול].

ה.הסימון המקצועי של התובע – "Romkri". בתקופה הראשונה, כנראה, בין היתר, בשל מגבלות טכניות הופיע הסימון מתחת התמונה [עמוד 6 שורה 17 לפרוטוקול], ואולם בהמשך, לרבות בשנת 2009, כבר התאפשרה קביעת הסימון על גבי הצילום עצמו.

ו. אין מחלוקת שלא שילמה הנתבעת לתובע, ואף לא הודיעה לו על השימוש שנעשה בשני הצילומים.

ז. התובע גילה את הדבר במהלך שנת 2012 ובאותה שנה אף הוגשה תביעה זאת (כשלצידה מספר תביעות נוספות כנגד מפרי זכויות אחרים).

ח. משהתברר הדבר לנתבעת, נכונה היתה היא ללא דיחוי לקבל את האחריות, התנצלה והיתה נכונה לפצותו ואולי אף לרכוש את הצילומים; נחלקו הצדדים אך ביחס לסכום הפיצוי, בין היתר בשל כך שהעביר כבר התובע את הנושא לעורך דינו.

3.שאלת מספר ההפרות

א. נחלקו הצדדים בשאלה מה מספרן של ההפרות שביצעה הנתבעת – שאלה, העתידה להשליך במישרין גם על היקף הפיצוי.

ב.בסיכומיו טען בא כוחו הנכבד של התובע לארבע הפרות: ביחס לשני הצילומים בשנת 2007, ובשנית ביחס לצילומים אלה בשנת 2009 (בשלב מסוים של סיכומיו אף השתמע שלומד הוא מתמונת המצב שהופרו זכויותיו שמונה פעמים) – ראה עמוד 18 שורה 9 לפרוטוקול הסיכומים.

ג. בנקודה זו של הדיון, ועל בסיס פסיקתו המפורשת של בית המשפט העליון, יוטעם, שפיצוי יתר של המעשים שהיוו את הפרת הזכויות, לוקה במלאכותיות, ואין הדבר ראוי. גם אם אציין שנסמכת הפסיקה בעניין על החוק קודם ששונה (ולעניין זה, ראה עוד להלן) נמצא להזכיר, שהמבחן הרלוונטי להפרות הוא מבחן הזכות המופרת ולא מספר ה"אקטים" המפרים ששימשו להפרתה של אותה זכות: "השאלה הרלוונטית היא דווקא מהו מספר הזכויות שהופרו, ולא מהו מספרן של היצירות המפרות" [ע"א 3616/92 דקל שירותי מחשב להנדסה (1978) בע"מ נ' חשב היחידה הבין – קיבוצית לשרותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, פ"ד נא (5) 337, 349]. בנקודה זאת, דומני, לא חל שינוי מהותי גם בחוק החדש.

ד. ובהמשך לאמור, משהופרו זכויות התובע ביחס לשני צילומים, דומני שיש לקבוע שמספר ההפרות המחייבות פסיקה מתאימה – שתיים. כל ספירה אחרת, לטעמי, כאמור – מלאכותית.

ה. לסיום פסקה זו אציין שהגם שבסיכומיו מנה בא כוחו הנכבד של התובע לפחות 4 הפרות, יצוין שבמועד שבו ערך את כתב התביעה, גם הוא לא מנה יותר מאשר שתיים, וכלשונו בסעיף 3 לתביעתו: "בסמוך ליום 15.4.12 גילה התובע לתדהמתו

כי הנתבעת עושה שימוש מפר, שלא כדין ובניגוד לתנאי השימוש באתר התובע, בשתי יצירות צילום מקוריות שכל זכויות היוצרים בהן שייכות לו...". ואם במעלה הדרך התאפשר לתובע לנסות ולספור ארבע הפרות, לא נבע הדבר אלא מכך שבתצהיר התשובות לשאלון נכונה היתה הנתבעת, בהגינותה, לפרט שני מועדים בהם מעדה, ועל בסיס הודאה זו יכול היה בא כח התובע לנסות ולמנות ארבע הפרות – ראה לעניין זה, בין היתר, בסעיף 9 לתצהיר התובע המתבסס על סעיפים 6 ו- 7 לתצהיר התשובות לשאלון.

4.התמורות במסגרת הנורמטיבית