קריידמן ואח' נ' ישינסקי ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

ביום 5.8.2013 ניתן על ידי פסק דין בתביעה שהוגשה על ידי המבקשים נגד המשיבים, שבמוקדה כוונתם של המשיבים 1-2 לבנות מרפסת ברכוש המשותף בבית משותף בו מצויות דירות הצדדים.

בפסק הדין דחיתי את התביעה. ערעור על פסק הדין הוגש לבית המשפט המחוזי היום, 9.9.2013. הבקשה שלפני הוגש אף היא היום.

יצוין כי במסגרת התביעה ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1ו- 2 לבנות את המרפסת מושא המחלוקת. בעקבות פסק הדין שדחה את התביעה פקע צו המניעה הזמני שניתן.

על פני הדברים המדובר כאן בבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור ולא בבקשה לעיכוב פסק הדין. בין אם בעיכוב ובין אם בסעד זמני עסקינן, משהוגש כבר ערעור לבית המשפט המחוזי, אין עוד סמכות לבית המשפט כאן לדון בבקשה וסמכות זו נתונה לבית המשפט שלערעור.

בתיקון תשע"ג (ק"ת תשע"ג, עמ' 868) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 תוקן נוסח תקנה 467 ודינה של בקשת עיכוב ביצוע פסק דין הושווה לבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור.

תקנה 467 לאחר תיקונה קובעת כי:

"(א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.

(ב) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו"

בהתאם לתקנה הנ"ל, כל עוד לא הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שנתן החלטה או פסק דין להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה וכן על מתן סעד זמני לתקופת הערעור. משהוגש ערעור או בקשת רשות לערער, הסמכות עוברת לבית המשפט שלערעור, אשר רשאי להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה או על מתן סעד זמני.

במקרה שלפנינו הוגש ערעור על פסק הדין. משכך, הרי הסמכות ליתן סעד זמני לתקופת הערעור נתונה לבית המשפט המחוזי- לו הוגש הערעור.

הבקשה אפוא, נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: