קרייג ואח' נ' אלפסי ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובעות להשבת כספים שהתקבלו בידי הנתבעים מחשבונות בנק רדומים בשווייץ (להלן: "החשבונות") שהיו בבעלות סבם, הנס טנהאוזר ז"ל ואחיו, אוטו טנהאוזר ז"ל, אשר נספו בשואה.

רקע עובדתי

בעקבות הגשת תביעות על ידי יחידים וארגונים יהודיים (לרבות, הקונגרס היהודי העולמי) כנגד מספר בנקים שוויצריים בשנים 1996-1997, לבית המשפט הפדראלי המחוזי למחוז המזרחי של ניו-יורק [US. District Court, Eastern District of New Yourk  (להלן: "EDNY")], מונה גוף עצמאי; "הוועדה העצמאית של אישי ציבור" Independent Committee of Eminent Persons (להלן: ה- ""ICEP), לביצוע חקירות במטרה לאתר חשבונות רדומים של נספים בשואה בבנקים השוויצריים.

התביעות הנ"ל אוחדו והוכרו כתביעה ייצוגית, מספר הליך CV-96-4849, שהתבררה בפניי השופט אדוארד ר. קורמן.

במסגרת בירור ההליכים בתביעה הייצוגית הושג הסכם פשרה, שמכוחו הוקם מוסד ה-Claims Resolution Tribunal  (להלן: "CRT"), שמושבו בשוויץ ושימש, כזרועו הארוכה של EDNY, לבירור זכאות ופסיקת מענקים לקרובי/צאצאי אנשים שהיו בעלי חשבונות בנקים בשוויץ בשנים 1933-1945 ואשר נספו בשואה, כאשר ה- CRT פעל על בסיס הנתונים שגובשו על ידי ה- ICEP. כמו כן, נוצרה קרן של כספים מכספי הבנקים השוויצריים לשם הענקת מענקים על פי החלטות ה- CRT. הסכם הפשרה קיבל ביום 26.07.2000 תוקף של פסק דין והפך לחלוט, משאושר על יד ערכאת הערעור הפדראלית. ה- CRT דן בכל מקרה ומקרה לגופו של עניין, בהתאם לכללים שאושרו על ידי EDNY, כשזה האחרון הוא המעניק את האישור הסופי להחלטת ה- CRT  (ראו: עמ' 4 למוצג נ/7 – חוות דעתו של ד"ר יובל חן].

על פי פסק דינו של השופט קורמן, התביעה הנוגעת לחשבונותיהם הרדומים של נספים בשואה הסתיימה בחיוב הבנקים השוויצריים בתשלום סך של 1.25 מיליארד דולר.

בדצמבר 2000 ה- CRT החל לפעול לבירור התביעות הספציפיות הנוגעות לאותם חשבונות, ונפתחה הדלת להגשת תביעות נוספות, כאשר המועד האחרון להגשתן היה 31.08.2001.

מובהר בזה, כי לאחר אישור הסכם הפשרה הבנקים השוויצריים יצאו מהתמונה ואינם מהווים צד להליך בירור התביעות ב- CRT. בשלב זה, הבנקים השוויצרים רק מספקים מידע מסוים לרשות הליך בירור התביעות (ראו: פרק המבוא בסדרי הדין החלים על הליך יישוב התביעות (נספח כו' להודעת התובעות מיום 15.01.12).

הנתבעים 1 ו- 2 הגישו, בשנת 2004, תביעה ל-CRT כיורשיהם של הנספים האחים הנס ואוטו טנהאוזר, ומשהתקבלה תביעתם זכו לסכום של כ-650,000 פרנק שוויצרי. לתובעות נודע באורח מקרה על זכייה זו, בשנת 2007.

האחים הנס ואוטו טנהאוזר (להלן: "האחים טנהאוזר") התגוררו בגרמניה ונספו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. שלושה בנים היו להנס טנהאוזר: היינץ (קרל חיים) – סבם של הנתבעים, ארנסט – סבן של התובעות 1-3, וקורט – אביה של התובעת 4. לאוטו טנהאוזר נולדה בת יחידה והיא התובעת 5.

לאחר מותם הניחו האחים טנהאוזר ארבעה חשבונות בנק בשווייץ – שני חשבונות משותפים לאחים, ושני חשבונות בבעלות הנס טנהאוזר בלבד. כאמור לעיל, סך הכספים שהתקבלו בידי הנתבעים בעקבות זכייתם בתביעתם ל- CRT עמד על כ-650,000 פרנקים שוויצריים.

לתביעת הנתבעים שהוגשה ל CRT בשנת 2004, קדמה תביעה שהוגשה על ידי המנוח שלמה טנהאוזר ז"ל (שהיה הנתבע 2 בתיק דנן, ולשם הנוחיות ייקרא להלן: "הנתבע"), וזאת בשנת 1997. אולם, תביעה זו מעולם לא טופלה ולא הגיעה לידי מיצוי.

למותר לציין, כי הנתבע 2 ובמהלך בירור ההליכים בתיק דנן ולאחר שמיעת עדותו בפניי, הלך לעולמו. מכאן, שכתב התביעה תוקן על ידי צירוף יורשי עיזבונו כנתבעים בתיק.

בחודש אפריל 2004 פנו הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעים") לעו"ד יובל חן (שצורף בשלב מאוחר יותר כנתבע נוסף בתיק) למטרת הנפקת דרכונים גרמניים. במהלך הטיפול בבקשתם, עלה נושא התביעה ל CRT, והנתבעים החליטו להגיש תביעה נוספת באמצעות עו"ד חן. מכיוון שהמועד להגשת תביעות ל-CRT חלף, הנתבעת 1 צורפה לתביעתו המקורית של הנתבע 2 (שהוגשה בשנת 1997) והוסכם כי הסכום שיתקבל, בניכוי שכר טרחתו של עו"ד חן, יחולק בין השניים שווה בשווה.

הנתבעים 1-2 הגישו תביעתם ל-CRT באמצעות עו"ד חן, כאשר בטפסי התביעה לא צוינו שמותיהם של יורשים נוספים מלבד אביהם של הנתבעים, היינץ (קרל חיים) טנהאוזר.

ביום 30.12.2004 ניתנה החלטת ה- CRT בתביעתם של הנתבעים 1-2, המזכה אותם בקבלת מענק בסך של כ- 650,000 פרנק שוויצרי. על מנת לקבל את הכספים, נדרשו ואף חתמו הנתבעים על הצהרה בזו הלשון: "בתמורה לתשלום המענק הנני מתחייב/ת ומסכים/מה כי במקרה ויורש או יורשים נוספים של בעל החשבון, בין אם ידועים ובין אם לאו, הזכאים בהתאם לסעיף 23 של סדרי הדין החלים על הליך יישוב התביעות, כפי שתוקנו, (להלן "סדרי הדין") יגישו תביעה לחשבון זה/ לחשבונות אלה, או יתבעו תשלום ו/או פיצויים בדרך כלשהי, אחלוק או, במקרה ואדרש בהתאם לסעיף 23 של סדרי הדין, אעביר את המענק לבעלי זכאות נוספים בהתאם לעקרונות החלוקה שבסעיף 23 של סדרי הדין, בהעדר הסכמה משותפת אחרת, בין אם היורש או יורשים זוהו ו/או הוזכרו במידע שנמסר על ידי ל- CRT ובין אם לאו".

לאחר ניכוי שכר טרחת עו"ד חן, בסך 25% + מע"מ, חילקו ביניהם הנתבעים את יתרת הסכום שווה בשווה.

במרץ 2007, במהלך חיפוש באינטרנט, גילו התובעות 1-3 את דבר קיומה של החלטת ה- CRT, אשר אישרה לנתבעים את קבלת המענק הנ"ל. בעקבות הגילוי, ובחודש מרץ 2008, הגישו התובעות 1-4 תביעה ל-CRT לקבלת חלקן בכספים. באפריל 2008 הוגשה ל-CRT תביעת התובעת 5.

ביום 25.11.2008, ובעקבות פנייתן של התובעות ל-CRT, פנה זה האחרון לנתבעים וביקש את תגובתם, לאור העובדה כי לאחים טנהאוזר יורשים נוספים בדמות התובעות, ולאור התחייבותם של הנתבעים לחלוק את הכספים באם יימצאו יורשים נוספים הזכאים לכך.