קריב ואח' נ' נימצוביץ ואח'

פסק דין

לפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של כב' רשם ההוצל"פ אריה ביטון מיום 11.7.10, לפיה נדחתה בקשת המבקשים – החייבים, לביטול הליך הפינוי.

בהתאם להחלטתי מיום 10.8.10, הוגשה תגובת המשיב לבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי יש מקום לדון בבקשה כבערעור עצמו ולקבל את הערעור, כפי שיפורט להלן.

הנימוקים שפורטו על ידי הרשם הנכבד בהחלטתו לדחיית הבקשה הינם כדלקמן:

לחייבים לא ניתן צו כינוס ועל כן לא קמה להם הזכות לעיכוב הליכי הוצל"פ רק מעצם הליכי הפנייה להליכי פש"ר, אשר נעשתה לאחרונה בעוד שהיתה נתונה להם תקופת זמן ארוכה לפעול בדרך זו.

לחייבים לא עומדת כל זכות של דיירות מוגנת מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, שכן המדובר בהליך של כינוס נכסים מכח חוק ההוצל"פ לאור חובם לזוכה.

זכותם של החייבים לדיור חלוף לפי סעיף 38 לא מוצתה בשל מחדלם והתעלמותם המוחלטת מהחלטתי מיום 14.1.10 להגיש תגובה לעניין זה בכדי שתינתן החלטה מתאימה. משישנו החייבים על זכותם אין להם אלא להלין על עצמם.

החייבים עושים כל שאל ידם למניעת הליכי המכר, אולם שלא בדרך תקינה ומקובלת ואין מקום להיעתר לבקשה אשר הוגשה בסמוך למועד הפינוי, כאשר ניתנה להם הודעה מראש על כך.

אקדים ואציין כי אין כל רלבנטיות לטענות שהועלו על ידי המבקשים במסגרת הבקשה לעניין העיכוב בהגשת בקשתם לבית המשפט של פשיטת הרגל. כפי שציין הרשם בהחלטתו עצם הפנייה להליכי פש"ר אינה מעכבת את הפינוי שנקבע בתיק זה אשר הודעה אודותיו נמסרה למבקשים זה מכבר.

בנוסף לכך, כפי שעולה מתגובת המשיב, בקשתם של המבקשים לעיכוב הפינוי שהוגשה בפני בית המשפט של פשיטת הרגל נדחתה ביום 2.8.10.

ואולם, מצאתי כי יש לקבל את הערעור בעניין טענות המבקשים בדבר תחולתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר בעניינם.

בסעיף 2 להחלטתו קבע הרשם כי:

"לחייבים לא עומדת כל זכות של דיירות מוגנת מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר שכן המדובר בהליך של כינוס נכסים מכח חוק ההוצל"פ לאור חובם לזוכה".

אודה ואתוודה כי קביעתו זו של הרשם אינה נהירה לי.

העובדה שתיק זה נפתח כנגד המבקשים לביצועו של פסק דין אינה מסייגת את תחולתו של סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר. כך קובע נוסחו של סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב - 1972:

"33 (א)החזיק אדם בנכס כשהוא בעלו או חוכרו-לדורות, או אחד הבעלים

או החוכרים-לדורות, ופקעה זכותו בנכס מחמת מכירתו בהוצאה

לפועל של פסק דין או של משכנתה או בפשיטת רגל, או מחמת

חלוקת הנכס במשפט חלוקה או בהסדר קרקעות או מחמת חלוקתו