קרוא ואח' נ' טיירי ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 17.9.09 שבה היו מעורבים רכב התובע 1, נהוג על ידי התובע 2, ורכב הנתבע 1, שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

תיקון לרכב: 3186

שכ"ט: 514

עוגמת נפש:1000

ֿֿֿֿֿ

4703 ₪

לדברי התובע 2, רכבו עמד ברמזור אדום בנתיב השמאלי משני נתיבים, הרמזור התחלף לירוק והוא החל להתקדם, אז רכב מסחרי מימינו חתך אותו והוא בלם באופן פתאומי על מנת לא להתנגש ברכה המסחרי:

"וכשבלמתי רכב הנתבע פגע בי בפינה הימנית מאחורה... מהירות שלי הייתה איטית והבלימה בנסיעה איטית. הוא לא שמר מרחק. " (עמוד 2, שורות 3-5).

לדברי התובע 2, בעת שבעלי הדין החליפו פרטים הייתה נכונות מצד הנתבע לשלם את הנזק אך אחר כך חזר בו.

2.הנתבע 1, אישר שהאירוע התרחש לאחר שהרמזור התחלף לירוק ובעלי הדין החלו לנסוע:

"אני באתי לעשות עקיפה ולהיכנס לנתיב השמאלי, ... בזמן העקיפה שלי הוא (התובע) לפתע בלם. יצר לי קיר פשוט ואני נכנסתי בו." (עמוד 6, שורות 19-20).

לדברי הנתבע 1, כלי הרכב נסעו מהר.הנתבע 1, לא היה יכול לזכור אם רכב אחר חתך את דרך התובע 2.

3.לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין שוכנעתי שיש לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.כללית העדפתי גרסת התובע 2, מול גרסת הנתבע 1. דבריו של התובע 2 היו משכנעים ועקביים.

2.בכל הנוגע לסכום התביעה לא מצאתי מקום לפצות את התובעים ב- 1,000 ₪ עבור עוגמת נפש.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים את הסכום של 3,703 ₪. ועוד 750 ₪ עבור הוצאות של שתי הדיונים. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל.

על הגזברות לשחרר לידי התובעים את הסכום שהופקד על ידי הנתבעת 2 על חשבון פסק הדין.

ניתן היום, ט' אדר א תשע"א, 13 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.