קראוס ואח' נ' סופר ואח'

פסק דין

הנתבע 1 הוא הבעלים של הנתבעת 3 שהיא חברה בע"מ ועוסקת במכירת מוצרי חשמל, ככל הנראה, גם תחת השם ענק החשמל.

גוף משפטי בשמה של הנתבעת 2 לא קיים .

הנתבע 4, עבד כאיש מכירות אצל הנתבעת 5 שהיא חנות המוכרת מוצרי חשמל.

התובעים, רכשו מקרר 4 דלתות, כאשר ההתקשרות הייתה עם הנתבעת 5, אך המקרר היה אמור להיות מסופק על ידי הנתבעת 3.

המקרר לא הגיע ביום האספקה המיועד, וגם לא ביום אספקה אלטרנטיבי שנקבע לאחר מכן, וכאשר הגיע לאחר מכן שבוע לאחר מועד האספקה במועד המקורי הגיע אחרי שעתיים. כך יוצא שהתובעים או מי מהם איבדו שני ימי עבודה מיותרים.

התובעים פנו לנתבעת 5 וזו אמרה להם שמלכתחילה הוסבר להם בעת הרכישה שהנתבעת 5 רק מתווכת בינם לבין הספק – הנתבעת 3.

הנתבעים 1 ו – 3 אמרו להם שאין להם קשר חוזי עמם, וכך הם לא פוצו על ידי איש.

הנתבעים 1,3,4 ו - 5 הגישו כתבי הגנה.

ברור שהנתבע 1, הוא הבעלים של הנתבעת 3 ואין לו שם חוב אישי לתובעים וברור שהנתבע 4 הוא רק עובד של הנתבעת 5, וגם בינו לבין התובעים אין יריבות.

כמו כן , ברור שהנתבעת 2 אינה אישיות משפטי.

התביעה נדחית נגד הנתבעים 1, 2 ו – 4.

לגבי הנתבעת 3 - אין שום קשר חוזי או אחר בין הנתבעת 3 לבין התובעים.

הנתבעת 3 אמנם לא התייצבה לדיון, אך הגישה כתב הגנה, ממנו עולה כי המוצר נרכש מנתבעת 5 וגם אם במערכת היחסים בין הנתבעת 5 לבין הנתבעת 3 היה על הנתבעת 3 לספק את המוצר ללקוח, עדיין לא מדובר בחוזה לטובת צד ג' ולא ניתן לחייב את הנתבעת 3 לפצות את התובעים בהעדר יריבות ביניהם.

לכן, התביעה נדחית גם נגד הנתבעת 3.

הנתבעת 5 שהתייצבה והתגוננה מנסה לגלגל את האחריות לנתבעת 3, אך ברור שהיא זו שאחראית כלפי התובעים, מכוח הקשר החוזי ביניהם.

הנתבעת 5 היא זו שהוציאה את חשבונית העסקה וקיבלה את הכסף, רק היא זו שיכולה הייתה לאכוף על הנתבעת 3 את ההתחייבות של הנתבעת 3 כלפיה (כלפי הנתבעת 5) לספק את המוצר ללקוח.

באשר לגובה הנזק – אני מעריך את הנזק שהוא שני ימי העבודה שמי מהתובעים השקיע בהמתנה לשווא בסכום כולל של 2,000 ₪.

סיכומו של דבר, ניתן בזאת פסק דין המחייב את הנתבעת 5 לשלם לתובעים במאוחד ובנפרד את הסך של 2,000 ש"ח

אין צו להוצאות.