קראדי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

העורר, יליד 1993, עומד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע. בכתב האישום נטען כי בתאריך 28.8.13 בשעת ערב התקשר סוכן סמוי לאדם בשם ללוז וביקש ממנו שיספק לו סמים תמורת 400 ₪ ושאל את ללוז אם הוא יכול לדאוג כי עסקה זו תבוצע לאחר שישוחח עם העורר.

זמן קצר לאחר מכן, הגיע הסוכן (אלפסי) במכוניתו לשכונה בבאר שבע שם פגש בללוז, ללוז עלה לרכב והכיוון את הסוכן לנהוג למקום המפגש שקבע עם העורר לביצוע עסקת הסם.

במהלך הנסיעה טלפנה גרושתו של ללוז, רותי, והוא שאל אותה האם העורר נמצא מחוץ לבית, היא ענתה לו שכן , הוא ביקש אותה להגיד לו שימתין ושהם כבר מגיעים.

ללוז והסוכן הגיעו ברכב סמוך לאותו הבית, ברחוב אסירי ציון בבאר שבע, העורר המתין להם בתוך מכוניתו מסוג ברלינגו כשלידו עומד אדם בשם אביחי בוסקילה.

לאחר שכולם נפגשו הסוכן (אלפסי) מסר ללוז 450 ₪, ללוז ניגש אל העורר שיצא לקראתו מהמכונית, ביקש מללוז להמתין ליד רכבו, ניגש לאחת הגינות, הוציא משם שתי אצבעות חשיש במשקל 3.88 גרם, מסר אותם לאביחי הנ"ל תוך שהוא מורה לו למסור את הסם ללוז.

אביחי מסר את הסם ללוז.

בשל מעשים אלה מיוחסות לעורר עבירות של סחר בסם מסוכן וקשירת קשר לביצוע הפשע.

המדינה ביקשה לעוצרו עד לתום ההליכים.

בדיון באותה בקשה טען ב"כ העורר כי אין בחומר החקירה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר, וזאת מחמת הסתירות הרבות שבין גרסאות הסוכן (אלפסי) לללוז וכן לאור חוסר ראיות לכאוריות ברורות לגבי חלקו הפיסי של העורר בביצוע עסקת הסם.

בהחלטה מפורטת מיום 14.11.13 מנתח בית משפט השלום (כב' השופט י. עטר) את מכלול חומר החקירה ומסקנתו באותה החלטה הייתה כי חומר זה עולה כדי ראיות לכאורה.

לאור זאת, ונוכח טיבם של האישומים ועילת המעצר, הורה בית משפט השלום על עריכת תסקיר מעצר וקבע המשך הדיון לצורך בחינת אפשרות לחלופת מעצר ליום 8.12.13.

בפני ערר שהגיש העורר כנגד ההחלטה מיום 14.11.13 לעניין קיום הראיות הלכאוריות.

בכתב הערר המפורט שב ומפנה הסנגור לסתירות כאלה ואחרות שעולות בין הודעות ללוז והסוכן (אלפסי), והעדר ראיות לכאוריות לטענתו לעשייה פיסית כלשהי מצד העורר עצמו במהלך ביצוע עסקת הסמים הנטענת.

לאחר שבחנתי טענות הערר, בכתב ובעל פה, לרבות ההפניות המפורטות, לסתירות הנטענות בין הגרסות השונות שמסרו אלפסי וללוז, לא מצאתי כי יש באלה כדי לשנות ממסקנת בית משפט השלום.

בשלב זה של בחינת ראיות לכאורה בהליכי בקשה למעצר עד תום ההליכים, קיומן או העדרן של ראיות לכאורה עניינו בפוטנציאל הראייתי הלכאורי ולא בקביעת מהימנות בין גרסה אחת לשנייה או העדפת גרסה זו על פני האחרת.

מסכים אני עם כב' השופט עטר כי הסתירות הנטענות בין גרסאות ללוז ואלפסי אינן מכרסמות ביסוד התשתית הלכאורית שבראיות.

ללוז, הן בהודעותיו והן בעימות שנערך לו עם העורר, קושר את העורר בצורה מפורשת וישירה לעסקת הסם הנטענת ולקשר שנקשר בינו לבין העורר לביצוע אותה העסקה.

התיאומים והמהלכים לארגון המפגש והמקום והזמן שבו תבוצע העסקה מתועדים בזמן אמת בהקלטות ובתמלוליהן הנמצאים בחומר החקירה.

הגברת רותי, גרושתו של ללוז, התקשרה בזמן אמת, תוך כדי נסיעת ללוז והסוכן למפגש שנקבע עם העורר ומאשרת לפי תומה כי העורר אכן מחכה במקום.