קצירי נ' ג.ר. נוף תל אביב בע"מ ואח'

1. לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' קרת-מאיר), בה"פ 20362-10-14, מיום 6.11.2016, עד להכרעה בערעור על פסק הדין.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

2. בחודש ינואר 2006, הועברו מניותיה של חברת ג.ר. נוף תל אביב בע"מ (להלן: המשיבה 1 או חברת נוף תל אביב) מהמבקש לחברתPALMER CONSULTING INC. (להלן: המשיבה 3 או חברת פלמר), באמצעות שלוש הודעות אשר הוגשו על-ידי חברת פלמר לרשם החברות (להלן: העברת המניות).

3. בשנת 2009, ביצעה פלמר הקצאת מניות, כך שההון הרשום של  חברת נוף תל אביב (100,000 מניות) נרשם אצל רשם החברות, על-שם חברת מצפה ארסוף בע"מ (להלן: המשיבה 2 או חברת מצפהארסוף).

4. בבעלות המשיבה 1 דירה מספר 401 ו-402, הידועה כחלקה 11 בגוש 6621, והמצויה ברח' הרצל רוזנבלום 10, תל אביב (להלן: הדירה).

5. בחודש אוקטובר 2014, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה בהמרצת פתיחה, בגדרה נתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקש הוא בעל המניות והמנהל היחיד בחברת נוף תל אביב. במסגרת המרצת הפתיחה, טען המבקש, כי  העברת המניות "נעשתה בכזב ובמרמה", ומשכך דינה להתבטל.

6. ביום 6.11.2016, ניתן פסק הדין מושא הבקשה שלפניי. בפתח הדיון, ציין בית משפט קמא, כי מדובר בתובענה ממוחזרת, שכן בשנת 2006, הגיש המבקש תובענה בהמרצת פתיחה נגד חברת פלמר (ה"פ621/06), בדרישה לביטול העברת המניות, ואולם, בפועל, נמחקה התובענה, בשל אי התייצבותו של המבקש לדיון. נקבע, בהקשר זה, כי מאחר שהמבקש לא סיפק הסבר המניח את הדעת לכך שהמתין למעלה משמונה שנים, בין מועד העברת המניות לבין הגשת ההליך הנוכחי – "יש לראות בשיהוי החריג והבלתי מוסבר כוויתור על עילת התביעה, המצדיק כשלעצמו את סילוקה על הסף של המרצת הפתיחה הנוכחית".

           בהמשך, ולאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את שלל טענותיו של המבקש בדבר זיקתו למניות חברת נוף תל-אביב, ולדירה שבבעלותה, וקבע כי: "גרסאותיו הרבות של המבקש מביאות לכך כי קשה ביותר לקבל את עדותו כאמינה באשר למהותה האמיתית של הנאמנות"; וכי "אין כל בסיס לטענת המבקש בדבר הצורך  בנאמנותו כדי לשמור על זכויותיה של קלנפורט, ויש לראות באותה נאמנות נטענת כנאמנות אשר בכל מקרה הגיעה לקיצה".

           לנוכח האמור, דחה בית משפט קמא את התובענה, וחייב את המבקש לשלם למשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 45,000 ₪.