קפלן נ' צוקרמן

פסק דין

1.ע"פ כתב התביעה, בתאריך 17.10.09 נפגע רכבו של התובע ע"י כלי רכב מסוג "מיול" שהיה נהוג ע"י עובדו ושלוחו של הנתבע.

לטענת התובע, התאונה נגרמה בגין רשלנותו של נהג הרכב הפוגע ומאחר והנתבע לא היה מוכן לשאת בהוצאות בגין הנזקים שנגרמו לו, תבע את בעל הרכב באופן אישי היות וכלי הרכב שבבעלותו של הנתבע נסע אחורנית ופגע ברכבו.

משום מה בסיפא של התביעה נאמר שהנתבע אחראי לנזק שכן נהג בחוסר זהירות ולא כפי שנהג סביר היה נוהג וזאת למרות שמוסכם שהנתבע לא נהג כלל ברכב.

2.הנתבע, בכתב הגנתו, מאשר שהוא בעל הרכב אך טוען שהרכב נלקח ע"י הנהג שלא ברשותו וללא הסכמתו. גם לגופו של עניין טוען הנתבע שמי שאחראי לתאונה הוא התובע ולא הנהג. מכל מקום, נאמר בכתב ההגנה שיש להגיש את התביעה כנגד הנהג ולא כנגדו.

3.באשר לשאלה מי הנתבע הנכון, הרי קובע כב' השופט אנגלנדר בספרו שכאשר מדובר בנזקי רכוש בלבד אין תחולה להלכת הרשות ראשונית ועל כן אין להחיל את דוקטרינה זו לגבי אחריות בגין נזקי רכוש.

יש לזכור שככלל ע"פ דיני הנזיקין אחראי אדם לעוולתו שלו בלבד ואינו אחראי לעוולות הזולת וכאשר מתרחשת תאונת דרכים יש להפנות הטענות לאדם אשר נהג ברכב המעורב בתאונה לגבי הדרך בה עשה שימוש ברכב ותוצאותיה. עניין של יום יום הוא שבעל רכב מתיר לאחר לנהוג ברכב השייך לו ואם מתרחשת תאונה כאשר נוהג ברכב אינו בעליו, בעל הדין הנכון הוא הנוהג עצמו.

אכן יש מקרים חריגים בהם יש אחריות מעביד או שולח בתנאים מסוימים אך במקרה שבפניי לא הובאו כל ראיות ואף לא נטען מדוע בעל רכוש אחראי לנזקי התובע.

לנתבע במקרה זה אין אחריות לתאונה כאשר לא הוכח מחדל או רשלנות מצידו.

לעניין זה אציין שדין התביעה ולו מהטעם המצוין לעיל, ככל שהוא כנגד הנתבע בעל הרכב להידחות, כאשר מן הראוי היה לצרף את הנהג עצמו ולו כנתבע נוסף.

4.מעבר לדרוש אציין שבאשר לנסיבות התאונה, קיימת גרסת התובע מול גרסת הנהג כאשר האחד מטיל את האחריות על משנהו. בהעדר עדות או ראות של אדם נוסף, הרי המאוזנים נשארו מאויינות ודין התביעה להידחות גם מהטעם שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו.

יש להדגיש שבכתב התביעה ציין התובע שאשתו נכחה בתאונה ויכולה להעיד על נסיבות האירוע, אך משום מה התובע לא טרח לזמנה לדיון או לדאוג להתייצבותה לדיון ואף לא נתן כל הסבר לכך שלא התייצבה.

במצטבר מכל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

אני מחייב את התובע בהוצאות המשפט בסכום של 500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים בתום שביתת המזכירויות.

ניתן היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: