קפלן ואח' נ' קדם ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת הנתבעות לדחייתה של התביעה על הסף.

רקע

2.הנתבעות, יחד עם אחותן המנוחה, היו הבעלים של מחצית הזכויות בחלקה, ירושת אמן המנוחה. הזכויות הן זכויות חכירה ממנהל מקרקעי ישראל.

3.ביום 10.6.07 נחתם הסכם מכר לפיו הנתבעות והמנוחה מכרו לתובעים את מחצית הזכויות בחלקה.

לפי ההסכם, לאחר הפיצול, התובעים אמורים היו לקבל את הזכויות בממכר, כאשר להן שייכות מלוא זכויות הבניה לפי התב"ע, המתייחסות למחצית החלקה, לאחר פיצולה (סעיף 12).

עוד לפי ההסכם, אמור היה להיערך הליך של פיצול המגרש לשתי יחידות נפרדות. לשם כך, סך של 420,000 ₪ מתוך התמורה הופקד בנאמנות, לצורך ביצוע תשלומים הקשורים לפיצול (סעיף 6 א (2)).

4.בשלב מסוים, כך לפי כתב התביעה, התברר לתובעים כי הליך של פיצול אינו אפשרי. זאת, מאחר שהמוכרות הציגו למנהל מצג שווא לפיו נבנית על החלקה תוספת ליחידת הדיור הקיימת, בעוד שבפועל נבנתה יחידת דיור נפרדת.

5.מכל מקום, לפי טענת התובעים בכתב התביעה, עם גילוי מידע זה הם פנו לבאת כוחן של הנתבעות, יחד עם חוות דעת שמאית שקבעה את שווי מלוא זכויות הבנייה לפי התב"ע. בהמשך, נערכה פגישה בינם לבין עו"ד לוי, באת כוחן של הנתבעות, זאת בסוף חודש 12/07. האחרונה הבינה (כך לפי כתב התביעה) כי הנתבעות הפרו את ההסכם, ומאחר שהתמורה לפי ההסכם כללה את מלוא זכויות הבנייה, נערך תחשיב בגין שווי זכויות אלו. תחשיב זה הגיע לסך של 334,382 ₪.

לאחר מכן, עו"ד לוי העבירה לתובע סכום זה (תחילה באמצעות המחאה שבוטלה מסיבות שאינן רלבנטיות לענייננו, ולאחר מכן באמצעות העברה בנקאית). סכום זה ייקרא להלן: סכום הפיקדון.

6.אין מחלוקת בין הצדדים כי סכום הפיקדון הועבר לתובעים בפועל.

אף אין כל מחלוקת כי בשלב מאוחר יותר, בחודש 3/11, הגישה עו"ד לוי תביעה נגד התובעים, להשבת סכום הפיקדון, זאת בבית משפט השלום בראשון לציון (להלן: ההליך האחר). התביעה בהליך האחר טרם התבררה.

באותה תביעה, טענה עו"ד לוי כי סכום הפיקדון הוצא, הלכה למעשה, תוך הטעייה לפיה עסקינן בסכום הנדרש להליך הפיצול (בהתאם להוראות הסכם המכר) בעוד שבפועל לא בוצע פיצול (ר', בין היתר,סעיפים 10, 26 ו- 32 לכתב התביעה בהליך האחר).

יצוין כי הנתבעות כאן הצטרפו כתובעות בהליך האחר.

7.בכתב ההגנה בהליך האחר טענו התובעים כאן – כי תשלום סכום הפיקדון נועד להביא את הבעיה שהתעוררה (בנושא הפיצול) לסיום בדרכי נועם, ולא למצות את זכותם החוקית לפי הסכם המכר (סעיף 53).

8.טענה זו, בדבר מהות תשלום סכום הפיקדון כסכום פשרה, חזרה על עצמה בכתב התביעה כאן.

בסעיף 70 לכתב התביעה מציינים התובעים כי בפגישה שהתקיימה עם עו"ד לוי, אותה פגישה שבסיומה העבירה להם עו"ד לוי את סכום הפיקדון, הם "מחלו" על ההפרות היסודיות של הנתבעות את חוזה המכר. בהמשך, בסעיף 71 נרשם כי התובע לקח על עצמו את רישום הבית המשותף, ובכך ראו התובעים "הסדר פשרה בינם לבין המוכרות וסוף לכל הפרשה". בסעיף 76 מציינים התובעים כי ראו בדרישה להחזר סכום הפיקדון משום "הפרה בוטה של הסדר הפשרה", ובסעיף 93 ציינו כי ההליך האחר מהווה "חזרה מפורשת מהסדר הפשרה".

9.יצוין, כי התובעים כאן הגישו בקשה לאיחוד ההליך האחר עם ההליך המתנהל בתובענה זו. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הנשיאה מהטעם שקיים הבדל בין התביעות, וכי איחוד הדיון יגרום לעיכוב ניכר בבירור ההליך האחר, שהחל לפני כשנתיים.

הסעדים המתבקשים בתובענה זו

10.התובעים טענו כי הנתבעות הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית. משכך, דרשו פיצוי מוסכם, נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעיכוב שנגרם בבניית ביתם, אובדן הכנסה של התובע עקב הצורך לטפל ברישום הבית המשותף, עגמת נפש והפרשי ריבית.