קעטבי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט לתעבורה פתח תקווה בתיק 3817-11-10, מיום 5.7.11 (כב' השופטת אוסטפלד), שבו הורשעה המבקשת בנהיגה בשכרות ונגזר עליה בין היתר פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים.

כנגד המבקשת הוגש כתב אישום לפיו נהגה ביום 5.11.10, בשעה 03:15, בהיותה שיכורה, בכך שסירבה לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת שוטר, עבירה בניגוד לסעיפים 62(3), 64(4), 64ד(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה. המבקשת הורשעה ונגזר עליה בין היתר עונש של פסילה כמובהר לעיל.

המבקשת טוענת כי נפלו פגמים בהכרעת הדין ויש לערעורה סיכוי רב. מנגד טוענת המשיבה, בהתנגדותה למשיבה, כי סיכויי הערעור נמוכים נוכח נימוקי בית משפט קמא בהכרעת הדין. המבקשת הודתה כי שתתה שתי כוסיות וויסקי, נכשלה בבדיקת הנשיפה ובבדיקת המאפיינים נראתה תחת השפעת אלכוהול.

מעיון בהכרעת הדין עולה, כי אין לומר כי סיכויי הערעור נמוכים. מעיון בבדיקת המאפיינים עולה כי המבקשת נעלה נעליים עם עקבים גבוהים ולכן אין לייחס משקל רב לעובדה שהתנדנדה. כך במבחן האובייקטיבי בעל המאפיינים הנוירולוגים, מבחן הבאת אצבע לאף בוצע על ידה בהצלחה כפי שניתן לראות מבדיקת המאפיינים. באופן עקרוני גם מבחן הליכה על קו היה תקין, למעט נקודה אחת שבה נכתב כי לא הצמידה את העקב לאגודל. לעומת זאת, לא נכתב שהיא חרגה מהקו או טעתה בספירת הצעדים, התנדנדה, נפלה או הסתייעה בהרמת ידיים לצדדים לשם שמירה על יציבות. לכן, אין לומר שבדיקת המאפיינים מעידה באופן קונקלוסיבי על שכרות.

לעניין הסירוב לעבור את בדיקת הנשיפה – אין ראיות לסירוב ישיר. נהפוך הוא, הסירוב נובע, כך על פי הכרעת הדין, מנפח הנשיפה הלא מספיק בבדיקת הנשיפה, עובדה שאותה ניסתה המבקשת להסביר תוך שהיא מסתייעת בשתי חוות דעת רפואיות, אחת מרופא בתחום הריאות אשר העיד כי המבקשת חולת אסטמה, וכן חוות דעת נוספת לפיה בעקבות מילוי חומר כלשהו בשפתיה לא הייתה למבקשת רגישות בשפתיים באופן שלא יכולה הייתה להצמיד את שפתיה למכשיר הנשיפה.

אשר על כן, על פי הלכת ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2), 241 – נקודת המוצא היא כי על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו באופן שמביא בחשבון את האינטרס הציבורי לאכיפה מיידית של עונש הפסילה עוד בטרם בירור הערעור, אך עליו להקפיד כי מימוש אינטרס זה אינו פוגע בנידון או בזכויותיו.

לכן על בית המשפט לשקול את חומרת העבירה; נסיבות ביצועה; אורך תקופת הפסילה שהושתה על המבקשת; טיב הערעור; עברה הפלילי של המבקשת; נסיבותיה האישיות וסיכויי הצלחת הערעור.

בחינה לכאורית של סיכויי הערעור, באופן שכאשר מדובר בטענות רציניות אשר יש בהן, על פי אופיין ומהותן, אם תתקבלנה, כדי להשפיע על תוצאות הערעור.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, לא ניתן לומר בשום פנים ואופן כי סיכויי הערעור הם נמוכים כפי שסבורה המשיבה. בדיקת המאפיינים אינה מעידה באופן וודאי על שכרות, וכך עניין הסירוב אינו נקי מספיקות.

המבקשת לא הייתה פסולה עד לגזר הדין ונדמה כי האינטרס הציבורי לא ייפגע אם יעוכב עונש הפסילה עד להכרעה בערעור שנקבע לחודש אוקטובר.

אשר על כן דין הבקשה להתקבל.

עונש הפסילה שבגזר דינו של בית משפט קמא יעוכב עד להכרעה בערעור.

ניתנה והודעה היום ב' אב תשע"א, 02/08/2011 במעמד הנוכחים.

ד"ר אחיקם סטולר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: