קעואר ואח' נ' מזאוי

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 27.3.12.

המשיבים הגיבו לבקשה.

למבקש ניתנה הזכות להשיב, אך המועד חלף, ולא הוגשה תשובה מטעמו.

פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש, הנתבע, לא הגיש כתב הגנה מטעמו, ולאחר שבהתאם להחלטה מיום 17.1.12, המציאו המשיבים, בשנית לטענתם, את כתב התביעה לידי ב"כ המבקש והוגש אישור מסירה לתיק בית המשפט, אישור הנושא תאריך 2.2.12.

בחלוף למעלה משנה, בתאריך 20.5.13, הגיש המבקש בעצמו, ולא באמצעות בא-כוחו, בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה הוגשה בלא תצהיר ובאיחור ניכר מבלי שנתבקשה ארכה. בו ביום, ניתנה החלטה המורה למבקש להגיש את בקשתו בהתאם לתקנות, אך דבר לא נעשה.

בחלוף חצי שנה נוספת, בתאריך 26.11.13, הוגשה בקשה זו שבפניי, אשר הוגשה מטעמו של המבקש, באמצעות עורך דינו.

לא הוגשה בקשה להארכת מועד, כאשר כזכור, פסק הדין ניתן כשנה ושמונה חודשים קודם לכן.

הבקשה אינה נותנת טעם לאיחור הרב שבהגשתה. היא גם אינה מתייחסת לכך שלכל הפחות, כבר בחודש מאי 2013, ידע המבקש היטב אודות פסק הדין. ובכל זאת, בחר להמתין חצי שנה נוספת ורק לאחר התקדמות הליכי ההוצל"פ, טרח והגיש בקשתו זו.

די בכך כדי להוביל לדחייתה של הבקשה לביטול פסק דין, אשר הוגשה זמן רב לאחר המועד הקבוע בתקנות.

אך גם מעבר לכך, לגופה, דינה של הבקשה להידחות.

טענות המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה, אינן מפורטות ואינן ברורות. המבקש מסתפק בטענה כי לא ברור לו מי קיבל עבורו את פסק הדין, אך באישור המסירה מצויה חתימה של "תגריד", ממשרד ב"כ המבקש. לא ניתנה לכך כל התייחסות, זולת, כאמור, טענה כללית.

לאור האמור, אני מוצאת לדחות הטענה כי כתב התביעה לא הומצא כדין ואין מקום, לכן, להורות על ביטול פסק הדין "מחובת הצדק".

אשר לביטול פסק דין על פי שיקול דעת בית המשפט, כאן הבחינה היא של שניים – האחד, הוא הטעם לכך שלא הוגש כתב הגנה והשני הוא סיכויי ההגנה של המבקש.

כאמור, לא הונח כל טעם המצדיק אי הגשת כתב ההגנה, אך כידוע, דווקא העניין השני הוא בעל המשקל המשמעותי מבין השניים.

שבתי ועיינתי בטענות המבקש ומנגד בטענות המשיבים. איני מוצאת בטענות המבקש כל הגנה של ממש. ברי כי אם נדרשות עבודות חיזוק, על פי דרישות מהנדס העיר ולאור הסיכון שנקבע כי נשקף מן המבנה, יש לבצען, כמתחייב, אך אין לעשותן תוך פגיעה בשטחם של המשיבים. לא מצאתי בטענות המבקש כל הגנה מפני תביעותיהם של המשיבים כי יימנע מבניית במרחק שיפחת משלושה מטרים משטחם, כי יהרוס כל מבנה שנבנה בלא היתר בניה וכי יחזיר המצב שהרס לקדמותו.

לפיכך, גם לגוף הבקשה, דינה להידחות.

לפנים משורת הדין, איני מחייבת בהוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: