קניבסקי נ' רחמים

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינה של כב' השופטת הדסה אסיף בבית משפט השלום בחדרה, מיום 27.11.12.

להשלמת הרקע יצוין כי ביום 3.4.12 ניתן בבית המשפט קמא פסק דין כנגד המשיבה בהעדר הגנה.

ביום 11.10.12 ביטל כב' הרשם רומי בבית המשפט קמא פסק דין זה, בהחלטה מפורטת ועל פי בקשה שהוגשה.

על החלטתו זו של כב' הרשם רומי הוגש ערעור בפני כב' השופטת אסיף שדחתה אותו כאמור בפסק דין מיום 27.11.12, נשוא בקשת רשות ערעור זאת.

2.הבקשה הוגשה ביום 11.12.13,למעלה משנה מיום מתן פסק הדין.

3.בבקשתו טען המבקש טענות כנגד חתימת המשיבה על תצהיר הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה בבית משפט קמא, כשלטענת המבקש החתימה מזויפת בהסתמך על חו"ד גרפולוגית. לכן טוען המבקש כי פסק הדין בהעדר הגנה, בוטל על ידי כב' הרשם רומי ושאושר בערעור על ידי כב' השופטת אסיף, בוטל שלא כדין.

4.בתגובתה מתנגדת המשיבה לבקשה מהטעמים הבאים:

א.בעבר כבר הגיש המבקש בקשת רשות ערעור דומה שנדחתה על ידי בית משפט זה.

ב. דין הבקשה להידחות גם מכוח צו בתי משפט (סוגי החלטות שלא ניתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, על פיו לא תינתן רשות ערעור על "החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה".

ג.כל טענותיו של המבקש בדבר זיוף חתימת המשיבה, אשר אושרו ואומתו על ידי באת כח המשיבה, מטילים דופי אישי בבא כוח המשיבה.

ד.בעקבות ביטול פסק הדין, על פי פסק דינה של כב' השופטת אסיף, הגיש המבקש בבית משפט השלום תביעה אישית כנגד ב"כ המשיבה.

ה.אין בהסתמכות המבקש על חוות דעת גרפולוגית כדי להוות הצדקה להארכת מועד.

5.בתשובתו לתגובה חזר המבקש על עיקרי בקשתו.

דיון והכרעה

6.בתי המשפט נוטים להיענות לבקשות להארכת מועד מקום שנדרשת הוכחתו של "טעם מיוחד", כאשר האיחור נגרם בגלל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. אולם, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא-כוחו, נקבע כי אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.

במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית המשפט משקל גם למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד. ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל הוא על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך. (ראו: דבריו של כב' השופט ש' לוין בע"א 796/79 מועלם נ' מטא ואח' פ"ד לה(1) 376, 377).

טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו, ולצד מידת האיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד, יש לתת הדעת למכלול שיקולים, ובהם:

האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך;

מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור;