קנטורוביץ נ' עירית תל-אביב-יפו

פסק דין

התובע מבקש פיצוי מהנתבעת לאחר שלטענתו, היא דרשה ממנו לשלם חוב של חברה אשר בעבר, הוא היה מבעליה. לדבריו, הנתבעת פנתה אליו בדרישה כזאת שלא לצורך. עקב כך, הוא נאלץ לשכור שירותי עו"ד ולהיטרד ונגרם לו נזק. סכום התביעה הועמד על סך של 28,500 ₪.

הנתבעת טענה, כי אין מקום לתביעה. הנתבעת פעלה בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים, אשר קובע את התנאים שעל פיהם יש מקום לפנות אל התובע בדרישה לתשלום. התובע היה רשום ברשם החברות כבעלים של 80% מהמניות הרגילות של החברה, ומכאן שהינו בעל השליטה העיקרי בה. לאור זאת, פעולתה של הנתבעת הייתה כדין. לאחר שהוגש ערר והתובע הגיש מסמכים מסוימים, אשר הפריכו את אחד התנאים שסעיף החוק קובע, הודיעה הנתבעת, כי היא לא תפעל בהליכי גבייה נגד התובע, והיא אף לא עשתה כן.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ועיינתי בכתבי הטענות, החלטתי לדחות את התביעה. יש לציין, כי לכתב התביעה צירף התובע תדפיס מרשם החברות מיום 01/12/08. מהתדפיס עולה, כי התובע החזיק גם במועד הוצאתו ב-2,250 מניות רגילות מתוך 2,795. מכאן שעל פי רישומי רשם החברות, התובע מחזיק ב-80% מהבעלות בחברה. מרבית המניות המצויות בחברה הינן מניות בכורה, כך שטענת התובע בדבר דילול – אין לה מקום. בדיון שהתקיים לפניי טען התובע, כי רק לאחר שהגיש לנתבעת מסמכים שהיו אצל רשם החברות – הוא הצליח לשכנע אותה שאין מקום לפנייה אליו.

אציין, כי שוכנעתי שהנתבעת פעלה כדין, בהסתמך על הרישום ברשם החברות. משפנתה הנתבעת אל התובע בדרישת תשלום ראשונה, היה כבר אז על התובע להמציא את המסמכים הרלוונטיים. יתר על כן, אם התובע טוען, כי אין הוא בעל שליטה בחברה וכי הוא חדל מכל קשר עמה – היה עליו לעדכן זאת ברישומי רשם החברות. משלא פעל כך, אין לו להלין אלא על עצמו.

סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אני סבור, כי לא יהיה זה נכון ליתן צו להוצאות, ולכן – אינני פוסק הוצאות נגדו.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תש"ע, 27/01/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: