קנדה נ' יונתן

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 21.10.2010 (כב' השופטת לימור ביבי-ממן) לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיב לפיצוי בסך 31,200 ₪ על עגמת נפש שנגרמה לו לטענתו בגין העלבה ותקיפה.

המבקש טען כי בעת ששימש כמאבטח בארוע ביום הזכרון הגיע המשיב עם כלבו וביקש להיכנס לארוע. המבקש אסר עליו להכניס את כלבו לאירוע, ובתגובה אמר לו המשיב בין היתר "איך זה יכול להיות מסתכל עלי ואומר לי זה כמו שאני אומר לך אין כניסה לכושים ... אתה כן כושי".

המשיב מצידו טען כי "לא השתמשתי במילה כושי אלא שחורים", ושאמר למבקש לאחר שסרב להכניס את כלבו כי "אני לא חושב שצריך לעשות הפליות בין כלבים ואנשים, עוד מעט יעשו הפליות בין כלבים ג'ינג'ים, שחורים ולבנים, משום מה הוא לקח זאת בצורה אישית ... אני לא אמרתי כושי, הוא אמר לחבר שלו אתה רואה הוא אמר לי כושי ...אני אמרתי משהו בתור בדיחה, אם הוא היה מבקש התנצלות הייתי מתנצל".

בית המשפט, לאחר שישב על המדוכה שמע את העדים לפניו והתרשם מהם באופן ישיר דחה את התביעה בקובעו כי :

"יש לי הרושם כי התובע מנסה לנצל במה זו של בית משפט לתביעות קטנות על מנת להשיא לעצמו כספים אשר אינם מגיעים לו בדין ... גם לא מצאתי כאמינה את גרסת התובע, ולא כך הם פני הדברים, איני סבורה כי יש באמור בכדי ליתן לו זכות לפיצוי בהתאם לחוק איסור לשון הרע. מן המפורסמות הוא כי דברים אשר נאמרים בעידנא ד'ריתחה והם בבחינת 'זוטי הדברים' אין בהם בכדי להקים זכות לפיצוי לפי החוק. גם ככל שאומנם הנתבע אמר את שאמר לכל היותר מדובר כאמור בזוטי דברים. לכך אוסיף כי הואיל והנתבע הינו אח שכול ברי כי דעתו סערה ביום שכזה.

זאת ועוד, במהלך הדיון בפניי הוסיף התובע על טענותיו בכתב התביעה וטען אף כי הנתבע תקף אותו. מן המפורסמות כי 'כבישת עדות' אף בה יש לכדי להטיל ספק במהימנות הגרסה והנני סבורה כי תופסת זו כל ייעודה 'ניפוח' התביעה. ייתכן משום שסבר התובע כי לא די בגרסתו המקורית".

מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה.

דחיית התובענה מבוססת בראש ובראשונה על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של בית משפט קמא, על סמך התרשמותו הבלתי אמצעית ממידת האמינות של העדים שהתייצבו לפניו. בית המשפט קבע כי גרסת המבקש אינה מהימנה עליו, תוך שהוא מציין גם כי מדובר ב'עדות כבושה' שמסר המבקש בדיון ביחס לטענות התקיפה אשר יש בה כדי להטיל ספק במהימנות גרסתו.

בעניינים אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ [פורסם בנבו], 21.9.09).

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה תשיעית, עמ' 826).

 המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"א, 08 נובמבר 2010. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: