קמלמכר נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר דחה בקשת העורר לקבל "דגימות מגז הכיול במיכל הכיול שבו כויל לכאורה מכשיר הינשוף שבו נבדק הנאשם".

בראש הדברים יש לומר כי לא ברור אם מדובר בעורר או עוררת משום שבא כח העורר נקט בלשון זכר, בעוד בימ"ש קמא בהחלטתו, דיבר בלשון נקבה.

בתמצית, החלטה זו תעסוק בשאלה העקרונית, האם זכאי נאשם לקבל דגימה מגז הכיול במיכל הכיול הנוגע לעניינו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, עבירה על סעיף 62(3) בקשר עם סעיפים 39 א' ו-38(1) לפקודת התעבורה ובקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה. כתב האישום מלמדנו כי ביום 06.04.12, נהג העורר רכב כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים (ריח אלכוהול חזק והתנהגות פרועה).

על פי בדיקת נשיפה, נמצא אצל העורר 800 מ"ק אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

במסגרת היערכות ההגנה, ביקש בא כח העורר מבימ"ש קמא כי יינתן צו המחייב את המשיבה למסור לו דגימות מתוך גז הכיול אשר שימש את מכשיר ה"ינשוף" הרלוונטי.

בהחלטה מפורטת ומנומקת כדבעי, דחה כב' השופט האוזרמן ביום 05.06.12 את הבקשה, ומכאן הערר אשר בפניי.

הגם שבא כח העורר חזר והדגיש כי הוא אינו תוקף את אמינות המכשיר, אלא את תקינותו של המכשיר אשר שימש לבדיקה, אני סבור כי למרות כל הטיעונים הוא בא אחרי ככלות הכל, בשערי הקביעות לגבי אמינות המכשיר. למרות, שהסנגור המלומד טוען כי אינו מבקש התייחסות לסוגיות אשר הוכרעו בפסק דין עוזרי, עיון מעמיק בטענות מעלה כי הוא מבקש להעלות בשנית את הסוגיות אשר לגביהן ניתן פסק דין.

אין מחלוקת כי כיול נכון של המכשיר הוא הבסיס לשימוש בכל מכשיר מדידה מהימן.

במסגרת עפ"ת 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עוזרי, נדרש בית המשפט המחוזי בירושלים לסוגית הינשוף.

בין שאר הקביעות באותו פסק דין, בולטות לענייננו שתי הכרעות משמעותיות. הראשונה, היא הקביעה כי עומדת לינשוף חזקת האמינות וכי המדינה עמדה בנטל המוטל עליה לעניין מהימנות המכשיר. השנייה והעיקרית לענייננו היא הקביעה כי כאשר קיים פער של מעל 5% בין הריכוז הרשום בתעודה שעל הבלון לבין התוצאה בפועל, מביא הדבר לנעילת המכשיר.

מכאן, שהשאלה אשר הועלתה על ידי בא כח העורר, הוכרעה כבר בפסיקה.

באשר ל"חומר חקירה", כבר נקבע בפסיקה כי "סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות ריקות "להגנת הנאשם" ונכונות לצאת ל"מסעי דייג", שמא יימצא דבר שיסייע להגנה, אין די בהם". ראה לעניין זה בש"פ 13792/96 חבר הכנסת אריה דרעי ואחרים נ' מדינת ישראל.

הנה כי כן, המבוקש לא ישיג תכלית כלשהי.

הערר נדחה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: