קמיניץ ואח' נ' צרנוביץ ואח'

פסק דין

מונחת לפני תביעה ותביעה שכנגד בקשר לתאונה שארעה ביום 7.12.10 בעת שרכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") עמד חונה במפרץ חניה כנראה בתמונה בימ"ש/2 ורכב התובע הגיע לשם חניה במקום חניה משמאל לרכב הנתבע, במפרץ חניה.

הצדדים הציגו לבית משפט תמונות ממועד האירוע וכן תמונה פנוראמית של המקום לשם המחשה – בימ"ש/1.

שמעתי את התובע ואת הנתבע בהרחבה, בחנתי את המתואר על ידם ביחס לנסיבות התאונה. כידוע, הנטל מוטל על התובע להוכיח את תביעתו, שכן "המוציא מחברו עליו הראיה".

לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים והבאתי בחשבון את הוראות הדין לפיהן בעת פתיחת דלת ברכב יש לנקוט באמצעי זהירות ולהימנע מפתיחתה ככל שפתיחת הדלת עשויה להסב נזק או סיכון, ולאחר שהבאתי בחשבון גם את החובה להאט ולנקוט אמצעי זהירות בעת חניית רכב, אני סבורה בנסיבות הענין, כי התובע הוכיח את תביעתו, הגם שאני רואה לייחס לו אשם תורם מסוים, בשיעור של 15%.

לענין הנזק – לבית משפט הוגשה חוו"ד שמאי וכן אסמכתא לשכ"ט שמאי והתובע הוכיח את נזקו.

לענין התביעה שכנגד – לא מצאתי כי יש בה, בנסיבות הענין, לאור העובדה שעיקר האחריות, כאמור, מוטלת להשקפתי, על הנתבע, כדי לבסס עילת תביעה עצמאית.

מעבר לנדרש אציין כי הנתבע – התובע שכנגד – לא הציג כל ראיות לנזקיו הנטענים.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ופוסקת לתובע סך של 1,898 ₪ + החזר אגרת משפט וכן הוצאות בסך 500 ₪. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד תשלום מלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"ב תמוז תשע"א, 24/07/2011 במעמד הנוכחים.

לימור מרגולין-יחידי, שופטת

הוקלד על ידי: סמדר דובי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: