קמחי נ' אגרנט ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעות בסך של 64,097 ₪ בשל נזק שנגרם לכלי רכבה בגין ירידת ערך "מסחרית" כתוצאה מאירוע תאונת דרכים שבמהלכו היה מעורב כלי רכבה מסוג פיג'ו 206 ואשר התגלה רק בעת שביקשה למכור את כלי רכבה, בבדיקה שבוצעה לצורך כך, הכל בהתאם לחוו"ד הנוספות שצורפו על ידי התובעת לכתב התביעה מטעמה.

לטענת התובעת, הנתבעות צריכות לשאת באחריות לנזק זה בשל העדר נקיטת זהירות סבירה לצורך הערכת גובה הנזק מייד לאחר האירוע, בעת שהוגשה חוו"ד המתייחסת לנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע, לא הודיעו לתובעת את מלוא זכויותיה וביצעו עבודה רשלנית בעת תיקון כלי הרכב ובכך גרמו להטעיית התובעת במתכוון ועליהם לפצותה במלוא הנזק שנגרם לה.

טענות התובעת בקצרה:

בתאריך 30/1/2003 התרחש אירוע תאונת דרכים במהלכו היה מעורב כלי רכבה של התובעת וניזוק מאחור, כתוצאה מכך הופנתה התובעת לתיקון אצל הנתבעת 2, מוסך שרודר לצורך טיפול ותיקון כלי הרכב ( להלן ייקרא: " המוסך").

כלי הרכב הנוסף שהיה מעורב באירוע התאונה, אשר אין חולק ביחס לאחריותו לאירוע, היה אף הוא מבוטח אצל הנתבעת 2 אשר פיצתה את התובעת, בהתאם לחוו"ד שהוצאה ביחס לנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע באופן מלא( להלן תיקרא : " חברת הביטוח" ).

לטענת התובעת, פנתה לצורך ביצוע התיקון למוסך, בהתאם להוראות חברת הביטוח , אשר הזמינה שמאי מטעמה, שהתייחס גם לירידת הערך, הכל כאמור בחוו"ד של השמאי מר אליהו אגרנט, שקבע כי קיימת ירידת ערך של 5% - בהתאם לחוו"ד שילמה חברת הביטוח לתובעת מלוא הנזק.

מספר שנים לאחר מכן, בחודש פברואר 2007 ביקשה התובעת למכור את כלי רכבה ולהפתעתה הרבה, במהלך בדיקה "שגרתית" לצורך מכירת כלי הרכב, הסתבר כי ישנה פגיעה בשלדה אשר לא הובחנה בבדיקת השמאי ו/או המוסך במועד הרלבנטי כאשר מדובר בפגיעה שנגרמה בעטייה של התאונה.

בצר לה פנתה התובעת לקבלת חוו"ד שמאית נוספת לחב' קשת שמאות וייעוץ בע"מ אשר העלתה כי קיימת פגיעה בשלדה, כתוצאה מהאירוע ואשר נאמדת בשיעור של 12% , בניגוד לחוו"ד של מר אגרנט שנערכה בסמוך לאירוע.

על מנת להעריך את ירידת הערך "המסחרית" של כלי הרכב פנתה התובעת לשמאי מר ויקטור עידן אשר קבע ,על דרך האומדן, כי נזק זה מוערך בשיעור של 41% , בין היתר העריך את עבודתה הרשלנית של הנתבעת 2 בשיעור של 10% והיתרה הינה ירידת הערך שנגרמה כתוצאה מאירוע התאונה.

לאחר קבלת חוו"ד של ויקטור עידן , עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה.

אשר על כן, על הנתבעות לפצות את התובעת בגין ירידת הערך בסך של 36,358 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד האירוע ועד הגשת כתב התביעה המתוקן בסך של 18,030 ₪ , פיצוי בגין תשלום לשמאי (קשת שמאות) בסך של 808 ₪, הפרשי הצמדה בגין רכיב זה בסך של 189 ₪ ופיצוי בגין תשלום שכ"ט עבור השמאי ויקטור עידן בסך של 3,712 ₪ וכן בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪ - סה"כ הנזק שנגרם לתובעת עומד על סך של 64,097 ₪ .

טענות הנתבעות בקצרה:

לטענת חברת הביטוח, דין התביעה כנגדה להידחות על הסף בשל טענת התיישנות, בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א- 1981 באשר הוגשה בחלוף 3 שנים ממועד קרות האירוע, במיוחד יפים הדברים ביחס לרכיב הפרשי ההצמדה והריבית הנטען בכתב התביעה.

לטענת הנתבעת 1 יש לדחות את התביעה על הסף גם בשל כך שהינה טורדנית ונטולת כל קשר סיבתי בין האירוע התאונתי במהלכו ניזוק כלי רכבה של התובעת וזו פוצתה באופן מלא לבין הנזקים הנטענים בכתב התביעה והמוכחשים כשלעצמם.

לטענת חברת הביטוח, התובעת פנתה באופן עצמאי ולא באמצעות חברת הביטוח, כפי שנטען על ידה בכתב התביעה, לשמאי אגרנט , אשר התייחס והעריך בחוו"ד גם את רכיב ירידת הערך ששולמה במלואה.

אם לא די בכל אלה, טוענת חברת הביטוח כי הנזק מופרך על פניו וסכומו מופרז, במיוחד כאשר כלי הרכב נבדק בחלוף 4 שנים ממועד האירוע ולמעלה מכך, מבלי לבדוק האם כלי הרכב, לאחר האירוע הנטען, היה מעורב באירועים נוספים.

לטענת המוסך, התביעה הוגשה באיחור ניכר דבר שגרם לנזק ראייתי למוסך בהעדר יכולת לאתר מסמכים ו/או עדים מטעמו.

עוד טען המוסך כי, התובעת לא טרחה להמציא כל מסמך שיש בו כדי להעיד על כך שהיא הבעלים של כלי הרכב, להבדיל מהיותה המחזיקה של כלי הרכב במועד הנטען.

בנוסף יש להורות על מחיקת התביעה על הסף בהעדר עילת תביעה וכל זאת כפי שניתן לראות מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, כך למשל חוו"ד של השמאי קשת לפיה נרשם כי הרכב נבדק וכן נבדקה איכות התיקון והממצאים העלו כי זה בוצע באופן סביר.