קליימן ואח' נ' אלדן ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים.

התובע טען כי בעת שנסע בתוך כיכר, נכנס הנתבע 2 עם רכבו לכיכר מבלי לתת לו זכות קדימה ופגע ברכבו.

הנתבעים טענו כי הנתבע 2 נסע עם רכבו בתוך מעגל התנועה כאשר לפתע פגע רכב התובע ברכבם מאחור. ביחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת 1 כתב תביעה שכנגד כנגד התובע.

בדיון שהתקיים לפני, הסביר התובע כי הוא לא ראה את רכב הנתבעים ולכן הניסיון לבלום את הרכב ולמנוע את התאונה לא הצליח. לדבריו בזמן התאונה הוא היה בתוך מעגל התנועה וכי הנתבע 2 נכנס אל הכיכר מצד ימין. התובע פגע בכנף השמאלית-אחורית של רכב הנתבעים עם החלק הקדמי-ימני של רכבו.

הנתבע 2 הסביר כי הוא היה בשלב ההתיישרות ויציאה מהכיכר בעת שרכבו קיבל את המכה מאחור. לדבריו הוא לא ראה את רכב התובע בעת כניסתו לכיכר אלא רק בכיכר. כשהבחין ברכב התובע היה כבר מאוחר מבחינתו והוא לא יכול היה למנוע את התאונה. נתבע 2 הסביר, כי אם גרסת התובע הייתה נכונה שאז רכב התובע היה נפגע בפינה השמאלית קדמית ולא הימנית וכי רכבו היה נפגע בחלק השמאלי. לדברי הנתבע 2, הנזק שנגרם לרכב התובע היה שפשוף בלבד וכי התובע תבע נזקים שאינם קשורים לאירוע התאונה.

התובע הודה שפגיעות מסוימות שנראות בצילומים לא נגרמו בתאונה. לדבריו חוות דעת השמאי אינה כוללת פגיעות אלה. לאור טענות אלה , אפשרתי לנתבעים להזמין את השמאי שנתן את חוות הדעת לחקירה על חוות דעתו, אולם הנתבעים ויתרו על כך.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים החלטתי לחלק את האחריות לתאונה על שני המעורבים בה.

שוכנעתי כי בעת שהנתבע 2 נכנס לכיכר היה התובע כבר במעגל התנועה ומכאן שלו הייתה זכות קדימה. הנתבע 2 נכנס לכיכר מבלי לוודא כי היא פנויה. עם זאת קיומה של זכות קדימה לתובע, אינה מצדיקה נסיעה שלו בחוסר זהירות. מיקום הפגיעה בכלי הרכב של הנתבעים בפינה השמאלית אחורית (ולא הקדמית שמאלית), מלמד על רשלנות תורמת של התובע, שכן נראה כי הנתבע 2 היה כבר בתוך הכיכר בעת ההתנגשות. יש לציין כי התובע הודה כי לא הבחין ברכב הנתבעים כשהוא נכנס לכיכר. מצילום הכיכר שהציג הנתבע, נראה בבירור כי אין כל בעיית ראות וכי שני הנהגים בכלי הרכב היו יכולים ולהבחין זה בזה אם היו נוהגים בתשומת הלב הנדרשת. בנסיבות העניין אני סבור כי חלוקת אחריות בשיעור של 60% לנתבע 2 ו- 40% לתובע הנה סבירה וכך אני קובע.

אשר על כן זכאי התובע לקבלת 60% מנזקיו. נזקיו המוכחים עומדים על סך של 2,732 ₪ ולכן הוא זכאי לתשלום בסך של 1,639 ₪. אציין כי בהעדר חקירה של השמאי ולאור זאת שהתובע הכחיש כי תבע נזקים שאינם קשורים לאירוע, לא מצאתי לנכון לסטות מהאמור בחוות הדעת.

הנתבעת 1 (התובעת שכנגד) זכאית לקבל 40% מנזקיה. נזקיה המוכחים עומדים על סך של 1,545 ₪ ולכן הנה זכאית לתשלום בסך של 618 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ויישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל.

לאור חלוקת האחריות אותה קבעתי, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט בסך של 120 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ד ניסן תש"ע, 29 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: