קליגון יצחק נ' פליאקס יעקב ואח'

פסק דין

בפניי תביעה שעניינה טענת נזקי רכוש לרכב.

מדובר בגירסה מול גירסה.

עפ"י גירסתו של נהג התובעים הוא עמד ברמזור בעצירה מוחלטת ותוך כדי פנייה שמאלה הגיח רכב הנתבע 1, שעבר באדום, ופגע בו פגיעה קשה יחסית, במהלכה ניזוק הרכב עפ"י חוו"ד שמאי בסכום של 11,514 ₪, כאשר בנוסף נגרמה ירידת ערך בשיעור של 3,723 ₪.

מדובר בנזקים לא קטנים.

בעדותו של נהג התובעים תמך אחיו אשר ישב לצידו ברכב ואשר ציין כי הנתבע הגיע מצד שמאל ופגע ברכבם, כאשר כל ניסיון להתחמק היה בלתי אפשרי.

העד לא ציין כי ראה את הנתבע עובר באדום ואולם מתוך הכרותו עם הצומת והעובדה שלטענתו נהג רכב התובעים נסע בירוק מביאה למסקנה כי הנתבע נסע באדום.

הנתבע הכחיש מכל וכל נסיעה באור אדום וציין כי התובע הוא זה שנסע באדום והוא, שנכנס לצומת באור ירוק, נאלץ לפגוע בו בין השאר לאור ההפתעה שבכניסת רכב התובעים באור אדום והעובדה שהכביש היה רטוב והוא לא הספיק לעצור את הרכב. יש לציין כי ברכב הנתבעים הנזק איננו משמעותי, לטענת הנתבע 1, ולכן גם לא היתה תביעה שכנגד.

עוד עלי לציין כי משטרה לא היתה מעורבת בעניין וזאת בשים לב לעובדה שלמעשה המשמעות היא שמי מהצדדים עבר הלכה למעשה באור אדום.

התאונה עצמה התרחשה בצומת.

בסופו של יום, אני סבור שיש לתת אמון בתביעה וכאשר עדות התובע נתמכה אמנם באחיו, שהינו קרוב משפחה ובעל עניין, אך לא היו סתירות בין העדויות והם השאירו רושם אמין.

עם זאת, הכניסה לצומת, הגם שאינני נותן אמון שהיתה באור אדום, היתה במהירות ובצורה מסוכנת ובעניין הזה אני בהחלט סבור שיש רשלנות תורמת מצידו של התובע בעצם הכניסה שלו לצומת, והגם שנתתי אמון שהאחריות לתאונה היא על הנתבע, אשר כפי הנראה נכנס לצומת במהירות ובחוסר זהירות באור אדום וגרם לפגיעה.

לא יכול היה להיות מצב שכאשר נהג התובעים, עפ"י גירסתו שלו, עוצר עצירה מוחלטת ונכנס לצומת בזהירות כטענתו, והנתבע מגיח ופוגע בו כפי שהוא מציין, תוך גרימת נזק שכזה ולנהג התובעים עמו, כמי שעצר ונכנס לצומת לא תהיה רשלנות תורמת כלשהי.

נתתי אמון בגירסת התובעים אולם בהפחתת רשלנות תורמת כאמור.

אני פוסק לתובע את סך נזקו בשיעור של 11,514 ₪ עפ"י חוו"ד שמאי שלא נסתרה ובצירוף שכ"ט שמאי 1,115 ₪ ובצירוף ירידת ערך עפ"י חוו"ד שמאי בצירוף 3,723 ₪, כאשר הסכומים צמודים ונושאי ריבית מיום 2.08 ועד התשלום המלא בפועל, ואולם זאת בניכוי רשלנות תורמת בשיעור של 15%, מן הנימוקים שציינתי.

זאת ועוד, אני לא פוסק לחובת הנתבע מס' 1 הוצאות חרף אי התייצבותו בישיבה מיום 11.6.09 ואני פוסק הוצאות הלוקחות בחשבון גם את שאלת הרשלנות התורמת בגין שתי ישיבות בסך של 300 ₪.

סכומים אלה, עפ"י פסה"ד, ישלמו הנתבעים לתובע תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, ו' טבת תש"ע, 23 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: