קישיק נ' שינקר

החלטה

לפני בקשת "לקביעת נטל ההוכחה והראיה הראשוני על התובע".

הליך זה נפתח בהגשת בקשת ביצוע שטר שהגיש המשיב נגד המבקש לאכיפת תשלום שטר חוב על סך 390,000 ₪.

לאחר שהמבקש קיבל רשות להתגונן, התקיים בפני קדם משפט אשר בגדרו הוריתי על גילוי מסמכים וכן קבעתי כי עסקינן בתביעה שטרית ומשכך, נושא הנתבע (המבקש) בנטל הראיה.

בהתאם הוריתי כי על המבקש להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו עד ליום 1.11.11. בעוד שהמשיב נדרש להגיש תצהיריו עד ליום 1.1.12 (החלטה מיום 17.7.11).

לאחר מתן החלטה זו, ומבלי שהמבקש טען במהלך הדיון הנ"ל טענות כלשהן באשר להיפוך נטל הראיה, הוגשה על ידו הבקשה האמורה בגדרה נטען כי כתב ההגנה של המבקש כולל טענות מכח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג-1993 (להלן: "חוק ההלוואות") וכי התובע צירף לכתב התביעה (בקשת הביצוע) את חוזה ההלוואות ומשכך, אין מדובר בתביעה שטרית גרידא.

המבקש הוסיף וטען כי מכח הוראות חוק ההלוואות על התובע להוכיח "כבר בכתב התביעה את מלוא הפרטים בקשר להלוואות, הריביות..." (סעיף 6 לבקשה).

בתגובתו טען המשיב כי יש למחוק את הבקשה על הסף וזאת בשל העובדה כי לו רצה המבקש להשיג על ההחלטה מיום 17.7.11 בדבר נטל הראיה שומה היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור וכזו לא הוגשה.

לחילופין נטען כי יש לדחות גם את הבקשה לגופה כי עסקינן בתביעה על פי שטר.

לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ בעלי הדין, החלטתי לדחות את הבקשה ולהלן נימוקי:

כמושכל ראשון אציין כי אינני רואה עין בעין עם טענות המשיב לפיה יש לדחות את הבקשה על הסף בשל העובדה שהמבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 17.7.11.

הלכה פסוקה היא משעסקינן בהחלטת ביניים (כגון ההחלטה מיום 17.7.11) רשאי מותב זה, לשנותה אם מצא לכך נימוקים נאותים.

עיינתי בבקשת הביצוע ומצאתי כי בניגוד לטענת המבקש, המשיב לא צירף לבקשת הביצוע את חוזה ההלוואות ולמעשה לא טען במסגרת בקשת הביצוע למקורו של השטר נשוא בקשת הביצוע.

עסקינן איפוא בתביעה שטרית מובהקת ומשכך, נטל הראיה מוטל על המבקש הערב לפירעון השטר.

לא נעלמו מעיני הוראות חוק ההלוואות ובכללן הוראת סעיף 11 לאותו חוק ולפיה;

"נפתח נגד הלווה הליך בבית המשפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור".

בשלב זה, טענתו של המבקש לפיה השטר נשוא בקשת הביצוע הינה בבחינת "שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה" טרם הוכחה בפני.

כאמור לעיל, בבקשת הביצוע לא נאמר דבר וחצי דבר לעניין חוזה הלוואה כלשהוא ומשכך, בשלב זה של הדיון, איני רואה מקום לשנות מהחלטתי מיום 17.7.11.

היה ובעקבות הגשת תצהירי בעלי הדין על פי הסדר שנקבע בהחלטתי מיום 17.7.11 יסתבר כי השטר נשוא בקשת הביצוע נחתם בקשר לחוזה הלוואה, כי אז ניתן יהיה ליישם את הוראות סעיף 11 לחוק ההלוואות.

החלטה בעניין זה, תינתן במועד תחילת הדיון בתובענה שנקבע ליום 6.3.2012.