קיצור תקופת פסילת רישיון הנהיגה למורשע בעבירות שימוש בסמים

1. המערער הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. עניינה של העבירה בעשרה מעשי שימוש בקנאביס שעשה המערער, בין חודש אפריל לחודש דצמבר 2007, במקומות שונים, עם אזרחים. המערער מסר כי לעתים עשה שימוש בסם לפני שיצא מן הבית בדרכו ליחידה, אולם לא הגיע הלום סם לבסיס, שכן הדרך לשם ארוכה.

2. בפני בית הדין קמא באו נסיבותיו של המערער ורקעו: המערער מצוי בשירות צבאי מזה כשנה. הוא הוכשר כנהג משאית, אולם הועבר מעיסוק זה לאחר זמן קצר, משנמצא כי אינו מתאים לכך. לחובתו הרשעות בדין משמעתי. המשיב סובל מהפרעות ריכוז וקשב מילדות והדבר עמד גם ברקע קשיים חברתיים שחווה. הוריו התגרשו והדבר גרם לשבר ואף למצוקה כלכלית.

3. בבית הדין קמא נחלקו דעות השופטים אשר לענישה הראויה. רוב שופטי הערכאה הראשונה הטילו על המערער שבעים וחמישה ימי מאסר לריצוי בפועל, בצד מאסר מותנה וכן עשרה חודשי פסילת רישיונות הנהיגה. אחד משופטי בית הדין המחוזי היה משית על המערער ארבעה חודשי מאסר בפועל.

4. הערעור מופנה כנגד חומרת רכיב הפסילה. המערער סבור כי בית הדין קמא נתן משקל יתר לעובדה כי הוכשר כנהג, על אף שיש להניח לטובתו כי לא עשה שימוש בסם בתקופה הקצרה שבמהלכה שימש בפועל כנהג. המערער מבקש ליתן משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות ולחרטתו. על כן, מבקש המערער לקצר באופן משמעותי את תקופת הפסילה או לסייגה, כך שתחול רק על נהיגת רכב משא כבד.

5. התביעה הצבאית מבקשת להותיר את האמור בגזר דינה של הערכאה קמא על כנו. להשקפתה, רכיב הפסילה משקף איזון ראוי של חומרת מעשי העבירה והישנותם.

6. בית הדין הצבאי לערעורים הבהיר לא אחת כי פסילת הרישיונות בעבירות סמים נועדה למטרה מניעתית- להרחיק מן הכביש משתמשים בסמים, ולשם הרתעה- הרתעת היחיד והרתעת הרבים (ראו: ע/71/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' גז (2007); ע/78/03 התובע הצבאי הראשי נ' סמל טלמון (2003) ועוד).

7. אכן, ריבוי מעשי שימוש בקנאביס, כמעשיו של המערער, ראוי לתקופת פסילה משמעותית.

8. בבואנו להכריע בגורל הערעור נחלקו דעותינו. אחד השופטים סבור כי אין ברכיב הפסילה שהטיל בית הדין קמא החמרה יתרה, ביחס להיקף מעשי השימוש שעשה המערער ובשים לב להכשרתו כנהג משא. רוב השופטים סבורים כי ניתן להקל במידה מסוימת בהיקף הפסילה, בשים לב למכלול העונשים שנגזרו עליו, לנתוניו האישיים המורכבים של המערער ולעובדה כי אינו משמש בפועל, מזה זמן כנהג (השוו: ע/36/03 רב"ט מעייני נ' התובע הצבאי הראשי (2003)). רוב השופטים רואים להעמיד את הפסילה בפועל על שבעה חודשים.

9. ברוב דעות מתקבל, אפוא, הערעור. חלף הפסילה שהשית בית דין המחוזי מוטלים על המערער שבעה חודשי פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה צבאי ואזרחי בפועל. יתר רכיבי גזר דינה של הערכאה קמא יוותרו בעינם.

ניתן והודע היום, ט' באדר ב' התשס"ח‏, 16 במארס 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

נשיא                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                 העתק       נאמן         למקור

                                                                                    רס"ן   נילי שרעבי-בלומנטל

תאריך: ______________________               ק'            בית               הדין